מדינת ישראל נ' צואלחי

החלטה

1.נגד המבקש הוגש כתב אישום המחזיק שני אשומים. האישום הראשון עניינו אירוע תאונתי בו היה המבקש מעורב ובמסגרתו נגרמו נזקים לרכוש. נטען כי במהלך האירוע היה המבקש מצוי תחת השפעת סמים. התנהגותו הייתה רדומה. הוא נדרש למסור דגימת שתן לצורך בדיקת סמים אך סירב. האישום השני עניינו אירוע תאונתי נוסף בו היה לכאורה המבקש מעורב שבמהלכו נחבל אדם וניזוק רכוש. המבקש, כך על פי אישום זה, לא מסר את פרטיו לנהג המעורב בתאונה ועזב את זירת האירוע.

2.המבקש כפר במיוחס לו והתיק נמצא בעיצומו של הליך ההוכחות. בתום ישיבת הוכחות בתיק טען ב"כ המבקש כי ראוי להורות על הפרדת האישומים משום שלטענתו אין קשר בין האישומים כאשר בין האישום הראשון לשני מפריד פרק זמן של כ-6 חודשים.

3.המשיבה טוענת מנגד כי צירוף האישומים בכתב אישום אחד בדין יסודו.

דיון והכרעה

4.בניגוד לנטען על ידי ב"כ המבקש, הקשר היחיד הנדרש כתנאי לצירוף אישומים לגדר כתב אישום אחד הוא קשר של "דמיון" בין האישומים או היות האישומים מבוססים על אותה מערכת נתונים עובדתית. כך, קובע סעיף 86 לחוק סדר הדין הפלילי כי " מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות ..."

5.מהו הדמיון בו עוסק סעיף 86 לחוק סדר הדין הפלילי? בבג"ץ 5283/98 ג'ומעה נ' הרכב כב' השופטים צמח, נאור וארד, פ"ד נה (3) 721 קבע בית המשפט העליון כך:" כמוסבר בספרו של קדמי אישומים המבוססים על "אותן עובדות" הם אישומים העוסקים "בגזרות שונות של פרשה אחת"; בעוד שהמאפיין אישומים המבוססים על "עובדות דומות" הוא"דמיון מבחינת העובדות להבדיל מדמיון מבחינת טיב המעשה ואופיו";... " זאת ועוד: התנאי בדבר "עובדות דומות" אין משמעו כי בין עובדותיהם של האישומים אין כל הבדל. כל שצריך להתקיים הוא מכנה משותף עובדתי. הווי אומר: די בכך שאישומים מבוססים על עובדות שרובן, או עיקרן, דומות כדי להכשיר את צירופם כאישומים המבוססים על עובדות דומות. "

6.הנה כי כן, די בקיומו של דמיון עובדתי מסוים בין עיקר עובדותיו של אישום אחד לעובדותיו של אישום אחר על מנת להפוך את צירוף האישומים בכתב אישום אחד לצירוף כדין.

7.במקרה שלפניי, מדובר בשני המקרים – וזהו הדמיון העובדתי – מהותי בין המקרים – בהם היה המבקש מעורב לכאורה באירוע תאונתי. בשני המקרים, חלה על המבקש לכאורה חובה מסוימת על פי דין בעקבות מעורבותו בתאונה. בשני המקרים התכחש המבקש לחובה זו. התכחשות זו היא שהצמיחה את העבירות המיוחסות למבקש בכל אחד מן האישומים. כך, בגדר האישום הראשון התעורר חשדה של המשטרה בעקבות מעורבותו של המבקש בתאונה והתנהגותו אחריה כי המבקש נהג ברכב בהשפעת סמים. הוא נדרש לתת דגימת שתן וסירב. סירוב זה הצמיח את העבירה המיוחסת לו בגדר אישום זה. באישום השני הצמיחה מעורבותו של המבקש בתאונה חובה למסירת פרטים. המבקש התנער מחובה זו, לכאורה. התנערות זו הצמיחה את העבירה המיוחסת לו בגדר האישום השני. די לטעמי בקווי הדמיון האמורים בין האישומים על מנת להצדיק צירופם לגדר כתב אישום אחד.

8.לאור האמור הבקשה נדחית והליך שמיעת הראיות ימשך כסדרו. קובע להמשך שמיעת ההוכחות בתיק ליום 18.11.14 שעה 12.30.

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ד, 30 יוני 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: