מדינת ישראל נ' צדוק

בפני

שופט אהרן האוזרמן

כנגד הנאשם נרשמה ביום 27.10.10 הזמנה לדין בגין עבירה של נהיגת רכב בניגוד לסימון חץ בנתיב [המורה ימינה] המסומן לפני הצומת, זאת בניגוד לתקנה 36 (ד) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 19.01.2012 נשמעו בפני הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה העידה עדת התביעה השוטרת איילת פיינברג, עורכת הדו"ח (ת-1), שציירה באולם ביהמ"ש סקיצה של הצומת (ת-2).

ואלו העובדות הרלוונטיות לביצוע העבירה על פי גרסת המאשימה:

ביום 27.10.2012 בסמוך לשעה 10:40 נהג הנאשם פרטית פיאט בבני ברק, ברחוב השומר והתקרב סמוך לפני הצומת עם רחוב זבוטינסקי. הנאשם נסע בנתיב האמצעי מבין 3 נתיבים בכביש. כיווני הנסיעה מסומנים על הכביש באמצעות חיצים מצויירים בכל אחד מהנתיבים כדלקמן: בנתיב הימני חץ ימינה. בנתיב האמצעי חץ ימינה. בנתיב השמאלי חץ שמאלה.

נטען כנגד הנאשם כי נסע בנתיב השני מימין, לא ציית לחץ ימינה המסומן על הכביש בנתיב נסיעתו לפני הצומת, תחת זאת פנה שמאלה. עדת התביעה, נסעה ברכב משטרה סמוי (רכב שכור) בנתיב השמאלי והבחינה ברכב הנאשם פונה כמתואר.

על פי גרסת הנאשם, כפי שהעיד בפני בחקירה ראשית, נסע בנתיב השני משמאל התקרב לצומת, ונעמד באור אדום. לפניו עמדו 2 כלי רכב, בעודו עומד באדום, נדלק אור ירוק בנתיב השמאלי, הנאשם סטה לדבריו לנתיב השמאלי, כאשר רכב אפשר לו להיכנס לפניו, טוען הנאשם כי פנה שמאלה בצומת מנתיב זה.

בנוסף טוען הנאשם כי השוטרת עצרה אותו במרחק 200 מטר מהצומת, דבר שלא אפשר לו להביא עדים לגרסתו מבין הנהגים שהיו בצומת.

העידו בפני עדת התביעה והעיד הנאשם ופרס בהרחבה את גרסתו.

המחלוקת בין הצדדים היא למעשה בשאלה אחת – מאיזה נתיב פנה הנאשם שמאלה.

לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים, שמעתי את עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט הפלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מן הנימוקים הבאים:

1.       עדת התביעה - תיעדה באופן מפורט את נסיבות העבירה, כפי שעולה מהדו"ח שרשמה תוך התייחסות לכל רכיבי העבירה, כולל מבנה הצומת, מסלול נסיעת הנאשם, מיקומה בניידת סמויה, נתיב נסיעת הניידת , קשר העין עם הנאשם ומכלול העובדות הרלוונטיות לאישום.

2.       עדותה של עדת התביעה בביהמ"ש הייתה עניינית, בהירה, עקבית ואף לא נסתרה בחקירה נגדית על ידי הנאשם.

3. אף הנסיבות המיוחדות של המקרה כפי שרשמה עדת התביעה בדו"ח מפורטות ומתארות את כל יסודות העבירה.

4. תימוכין לגרסת המאשימה אף בחקירת הנאשם בביהמ"ש. הנאשם מאשר כי השוטרת נסעה ברכב סמוי וכי לא הבחין בה כלל בטרם פנה לצומת, הנאשם מאשר כי הגיע לצומת בנתיב השני מימין, כטענת השוטרת, וכי שינה את מסלול נסיעתו לטענתו בסמוך מאד לצומת.

5. על פי גרסת הנאשם כאשר בנתיב השמאלי - ירוק בנתיב האמצעי – אדום. בנוסף עמדו לפניו 2 רכבים בנתיב האמצעי. לפיכך טוען הנאשם כי לא יתכן כי פנה שמאלה מהנתיב האמצעי.

הטענה לגבי תכנית הרמזורים, לא נתמכה על ידי הנאשם בשום ראיה חיצונית. לא למותר לציין כי במבנה הצומת כפי שעולה מהסקיצה [ת-2] לא מתקבל על הדעת כי בפניה שמאלה יהיה אור ירוק ובפניה ימינה אדום, שכן כאשר רכבים פונים מרחוב השומר שמאלה, אין כל תנועה משותפת עם הפונים מרחוב השומר ימינה, ולא אפשרית כל תנועה אחרת בצומת, המפריעה לפניה ימינה.