מדינת ישראל נ' צברי מורדוך

גזר-דין

1.בהכרעת-דין מיום 31.5.12, שניתנה לאחר שמיעת ראיות, הורשע הנאשם בעבירה של ניסיון לגרימת חבלה בכוונה מחמירה – לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בכך שביום 13.9.10 ירה שתי יריות לעבר שכנו בבית המשותף, באקדח שהחזיק ברישיון במסגרת עבודתו בחברת שמירה, זאת על-רקע עימות שנתגלע ביניהם בעקבות עבודות שביצע השכן (להלן – המתלונן) בחצר הבית. נסיבות ביצוע העבירה תוארו בהרחבה בהכרעת-הדין, ואין צורך לחזור עליהן.

על-פי ממצאי הכרעת-הדין, בשעה שהמתלונן זרק לעבר מרפסת דירתו של הנאשם מקל של מטאטא ואף מברשת של מטאטא, כדי לנפץ את שמשת הדלת, נתקף הנאשם בבהלה ובחרדה, נטל את אקדחו שהחזיק ברישיון, דרך אותו ויצא למרפסת. הוא ניגש לעבר מעקה המרפסת, הושיט ידו מעבר למעקה וירה ירייה אחת לכיוונו של המתלונן, שעמד ליד מעקה מרפסת דירתו. אותה עת ניצבו בכיוון הכללי של הירי גם אנשים נוספים: רעייתו של המתלונן – שעמדה במרפסת, וארבעת הפועלים – שעבדו בחצר הבית הצמודה למרפסת. מיד בתכוף לירייה הראשונה, בעת שהמתלונן החל להימלט לכיוון פנים דירתו, ירה הנאשם ירייה נוספת למרכז מרפסת דירתו של המתלונן, והקליע פגע ברצפת המרפסת, בסמוך למתלונן. בהכרעת-הדין נקבע, כי אין מדובר בפליטת כדור כתוצאה מכך שידו של הנאשם "נשמטה" מחמת מצבו הרפואי – גרסה שהועלתה על-ידי הנאשם בתשובתו לאישום ואשר נזנחה על-ידו בשלב שמיעת הראיות; ואף אין מדובר בפליטת כדור אגב פריקת הנשק כאשר קנהו כוּון לעבר מרפסת דירתו של המתלונן – גרסה כבושה שהועלתה לראשונה בעדותו של הנאשם בבית-המשפט. נקבע, כי הירייה הייתה מכוונת, וכי היא לא נגרמה מתקלה של פליטת כדור. בנסיבות אלו, ועל-יסוד הלכת הצפיות, נקבע כי התקיימו יסודות העבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק, והנאשם הורשע בביצועה.

3.הנאשם הִנו בן 81, נשוי, אב לשמונה וסב לשמונה-עשר נכדים. תפקודו במהלך השנים היה נורמטיבי לחלוטין, ואין לחובתו הרשעות קודמות כלשהן. כעולה מתסקיר שירות המבחן, הוא עבד במשך 32 שנים בחברת "סולל בונה", ובהמשך – בעבודות בנייה ותחזוקה בחברות שונות. עובר לאירועים הנדונים עבד הנאשם בחברת אבטחה במשך שלוש שנים וחצי, ובמסגרת עבודה זו החזיק באקדח, שבאמצעותו בוצעה העבירה. בשיחתו עם קצינת המבחן נטל הנאשם אחריות חלקית למיוחס לו, וחזר על הגרסה שהעלה בעדותו בבית-המשפט, לפיה חש מאוים על-ידי השכן, ומתוך חשש ממשי לחייו, נטל את אקדחו; ועמד על כך כי מדובר בפליטת כדור ולא בירי מתוך כוונה לפגוע. שירות המבחן התרשם, כי התנהגותו של הנאשם באירוע הִנה חריגה לאופיו ולהתנהגותו בדרך כלל, ואינה מאפיינת אותו. הוא העריך, כי הירי נבע מקושי בוויסות דחפים, ומתגובה ללא הפעלת שיקול דעת. בהקשר זה ציין שירות המבחן, כי אינו מתרשם מקיומם של דפוסים עברייניים, תוקפניים או אנטי-סוציאליים אצל הנאשם, והעריך כי האירוע הנדון נבע מתגובה תוקפנית שמקורה ברצון להתגונן, על-רקע קיומה של תחושת חרדה גדולה. לאור גילו של הנאשם, ומצבו הבריאותי הלקוי – נמנע שירות המבחן מלהמליץ על ענישה מוחשית, אף לא בדרך של שירות לתועלת הציבור, והמליץ על הטלת צו מבחן לתקופה של שניים-עשר חודשים, בצד פיצוי המתלונן.

4.ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה לעונש את חומרת העבירה ונסיבות ביצועה, וגרסה כי החלטת הנאשם לעשות שימוש בנשק במהלך התקרית, והסיכון שנשקף מהירי למתלונן ולמי שנכחו במרפסת ובחצר – מחייבים הטלת מאסר בפועל לריצוי של ממש.

5.הסנגור לא הקל ראש בחומרת העבירות, אך ביקש להסתפק בהטלת מאסר לריצוי בעבודות שירות, זאת לאור גילו המתקדם של הנאשם ומצבו הרפואי, וכן לנוכח העובדה שהלה נקלע לביצוע עבירה על-רקע תחושות חרדה, שעה שחש מאוים על-ידי המתלונן.

6.העבירה שביצע הנאשם חמורה בטיבה ובנסיבותיה, זאת נוכח הסיכון הממשי שהעמיד בו הנאשם את המתלונן ואת העדים; ולמרבה המזל, לא הסתיים האירוע בפגיעה בגוף או בנפש. העונש הראוי בגין העבירה הנדונה הִנו מאסר בפועל, לריצוי של ממש בין כותלי הכלא, זאת משיקולי גמול והרתעה. ואולם, בנסיבותיו החריגות של המקרה דנן, החלטתי, לא בלי לבטים, להסתפק בהטלת מאסר שירוצה בעבודות שירות; זאת הן נוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובכלל זה – גילו המתקדם (81 שנים), מצבו הרפואי, הרחקתו מביתו בירושלים לטבריה (מקום מגורי אחת מבנותיו) במשך למעלה משנתיים במסגרת חלופת מעצר; והן נוכח נסיבות ביצוע העבירה, עת ירה הנאשם באקדחו מתוך אובדן עשתונות על-רקע חרדה קשה שפקדה אותו במהלך האירוע, והעובדה שלמרבה המזל לא נפגע איש מהירי.

7.על-יסוד האמור לעיל, ובהתחשב במכלול טיעוני הצדדים לחומרה ולקולא, אני דן את הנאשם כדלהלן:

א.לשישה חודשי מאסר בפועל, לריצוי בעבודות שירות בבית אבות "סן סימון – נווה הורים" בירושלים, כמפורט בחוות-הדעת מיום 20.3.13 של הממונה על עבודות השירות (במגבלות שפורטו בחוות-הדעת לאור מצבו הבריאותי של הנאשם).

ב.לשישה חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור תוך שלוש שנים מהיום עבירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, או עבירת אלימות כלפי אדם מסוג פשע.

ג.לפיצוי המתלונן, מר סמי מלכה, בסכום של 15,000 ₪.

הפיצוי למתלונן ישולם עד ליום 1.7.13.

הנאשם יחל לבצע את עבודות השירות ביום 8.5.13, ובמועד זה יתייצב בשעה 10:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות במחוז הצפון, במתחם בית הסוהר "חרמון", לצורך קליטה והצבה.

זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

הפרקליטות תמסור למזכירות בית-המשפט את פרטי המתלונן, ותמציא למתלונן עותק מגזר-הדין.

המזכירות תמציא עותקים מגזר-הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

ניתנה היום, י"ג בניסן תשע"ג, 24 במארס 2013, בנוכחות ב"כ המאשימה, הסנגור והנאשם.

יורם נועם, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: