מדינת ישראל נ' צביח(עציר) ואח'

הכרעת דין

על פי הודאת הנאשמים בעובדות כתב האישום כפי שהן מיוחסות להן, אני מוצאת כל אחד מהם אשם ומרשיעה אותו בדין בעבירה של שהיה בישראל בניגוד לחוק, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף והפרה לשוטר במילוי תפקידו.

ניתנה והודעה היום ו' אדר א תשע"א, 10/02/2011 במעמד הנוכחים.

שולמית דותן, נשיאה

גזר דין

המעשים בהם הודו הנאשמים מהווים כמפורט בכתב האישום ובהכרעת הדין שורה של עבירות שכל אחת מהן יש בה חומרה משל עצמה, פגיעה בציבור וסיכון לפגיעה נוספת בציבור.

נכון שבעת האחרונה, תודה לאל, קיימת רגיעה מבחינה בטחונית אך מדינה חייבת, לא רק רשאית וזכאית, להגן על גבולותיה , לפקח על הנכנסים לתוכה ולאכוף את החוקים המסדירים את כניסתם של זרים לתחומה.

שורת המעשים שעשו הנאשמים מיועדת לעקוף את כל האיסורים ואת כל המטרות הללו ובדין יש מקום להעמיד לדין ולהעניש מי שמבצע מעשים כאלה.

במקביל לנסיבות המחמירות האמורות ודווקא כדי לעמוד על טיבם של המעשים כפי שבוצעו ע"י כל אחד מהנאשמים מבחינת התיחסותו לחוק ומבחינת התיחסותו לזכותה של המדינה להגן על עצמה כמפורט, צריך בית המשפט להתיחס לנסיבות האישיות של הנאשמים לרקע שהביא אותם לבצע את המעשים, לצפי של הפגיעה הממשית בציבור – מעבר לזו העקרונית המצוינת לעיל – ותוך התיחסות ליחס הרגשי של הנאשמים להפרת החוק. מידת הפליליות של המעשים של הנאשמים צריכה להיגזר מן הנסיבות האישיות שלהם וגם מן הרקע לביצוע המעשים.

במקרה הנידון מדובר בשני נאשמים בוגרים, בעלי משפחות שאין להם כל עבר פלילי. חיי היום יום קשים עליהם בשל מקום מגוריהם והנסיבות הנכפות עליהם ממקום זה. עוד יש לציין את העובדה שאין חולק כי מטרת העבירות ומטרת המעשים היתה עבודה והבאת פרנסה לביתם כאשר לגבי נאשם 2 קיימת נסיבה מיוחדת של צורך רפואי של בנו הרך שאינו זוכה לטיפול רק בשל היעדר אמצעים כספיים להעניק לו אותו.

יתכן מאד שאם האחראים על שני חלקי הציבור הגרים במתחמי הארץ הזאת היו נותנים את דעתם גם לקביעת נהלים הומניטאריים המאפשרים מתן אישורים אישיים במקרים המתאימים, היו מצטמצמים מקרים בהם אנשים מבצעים עבירות על החוק כדי להביא פת לחם לביתם. בית המשפט איננו המקום לקבוע זאת ואיננו המקום להרבות מילים ביחס לענין זה. אך הנסיבות האישיות של הנאשמים כפי שהן באות לידי ביטוי בכל מקרה ומקרה, צריכות להישקל ע"י בית המשפט.

נאשם 2 ציין עובדה שיכולה להסביר כיצד היה מוכן לשלם סכום של 1,000 ₪ לשם השגת ת.ז. מזויפת ועובדה זו כשלעצמה יש בה כדי להטריד. במקביל לקיומם של אנשים שמעונינים להשיג ת.ז. מזויפת, בוודאי נמצאים אלה שמוכנים לזייף את התעודות תוך שימוש בתעודות אוטנטיות או בפרטים של אנשים שזכאים להחזיק בת.ז. ישראלית. במקום שיש ביקוש עלול להתפתח היצע. יש מקום אם כך גם להרתיע מליצור את הביקוש כדי שמסמך של מדינת ישראל לא יהפוך להיות סחיר בדרך זו של זיופו. הייתי מצפה לשמוע שבמהלך החקירות נעשים נסיונות להגיע לזייפנים.

סיכומו של דבר – בנסיבות הענין אני דנה כל אחד מן הנאשמים שלפני כדלקמן:

1.מאסר 60 יום מיום מעצרו 18.1.2011.

2.מאסר 4 חדשים אותו לא ירצה, אלא אם כן, יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מן הכלא עבירה של זיוף מסמך , שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה.

3.מאסר 30 יום אותו לא ירצה, אלא אם כן, יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מן הכלא עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק או עבירה של הכשלת שוטר.

4.התחיבות בחתימת ידו על סך 5,000 ₪ להימנע בתוך 3 שנים מיום שחרורו מן הכלא מכל אחת מן העבירות בהם הורשע. אם לא יחתום יאסר ל- 50 יום.

זכות ערעור לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ו' אדר א תשע"א, 10/02/2011 במעמד הנוכחים.

שולמית דותן, נשיאה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: