מדינת ישראל נ' פשאפשה(עציר)

החלטה

לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט מיום 21.8.11 אשר על פיה נעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

כבר בהחלטתו קבע בית המשפט כי אין מניעה להציע חלופה במקרה דנן אלא שהחלופה שהוצעה לפניו במהלך הדיון הינה חלופה שאינה מספקת ומכאן המעצר עד תום ההליכים.

היום הגיע המשיב עם חלופה שעל פיה נוסף להתחייבות הכספית ולערובה הכספית אשר הציע כבר בדיון הקודם, מציע המשיב ערב צד ג', בעניין זה אומר כי בית המשפט עמד כבר אז על כך כי נדרשת ערבות צד ג' כאשר ציין כי ערב צד ג' יהיה תושב המדינה.

ב"כ המשיב טוען כי החלופה המוצעת שהינה ערב צד ג' שהינו תושב שטחים אף טובה יותר שכן לערב זה יש אינטרס להיכנס לתחומי מדינת ישראל, הערב מתגורר בשכנות למשיב ולכן יוכל טוב מערב תושב ישראל לדאוג להתייצבות המשיב למשפטו.

ב"כ המבקשת עומדת על כך שמדובר בתושב שטחים אשר יקשה על גביית ערבותו וכן לערב היתר כניסה מוגבל בזמן כך שהערבות מוגבלת למעשה עד למועד פקיעת ההיתר כאשר אין כל ערובה לכך שההיתר שתוקפו עתיד להסתיים ביום 31.1.12 יחודש פעם נוספת.

אין צורך לחזור על הדברים אשר צויינו בהחלטת בית המשפט מיום 21.8.11, בית המשפט התייחס שם באופן מפורש לנסיבותיו של המשיב אשר הצדיקו בסופו של יום מעצר עד תום ההליכים כאשר בית המשפט לא היה מוכן להסתפק בערובה הכספית בלבד והשאלה העומדת היום לדיון היא האם הערב המוצע היום די בו על מנת להבטיח התייצבותו של המשיב לדיון.

מסכימה אני עם טענת ב"כ המשיב כי אין עסקינן במי שמפקח אחר צעדיו היום יומיים של הנאשם, עסקינן בערב שכל מטרתו הינה הבטחת התייצבותו של הנאשם להמשך משפטו, בדרך כלל המשמעות הינה בעיקר משמעות כספית כאשר לנאשם יש אינטרס להתייצב להמשך משפטו גם משום ההשלכות הכספיות שיש לדבר על צד ג'.

במקרה דנן, הנני סבורה כי הערב שהינו בעל היתר כניסה לישראל אמנם אינו זהה לערב ישראלי אך דינו אינו שונה בהרבה. מדובר במי שנכנס לתחומי מדינת ישראל ויש לו אינטרס כלכלי מובהק להמשיך ולהיכנס לתחומי המדינה, ואולם ברור כי יכולים להיות שיקולים כאלו ואחרים אשר ימנעו כניסתו ארצה.

לגבי הערב המוצע, לפחות מהשנים האחרונות ידוע כי היתר הכניסה הוארך מפעם לפעם, גם הכרטיס המגנטי שהונפק לערב צופה פני עתיד, דהיינו נקודת המוצא היא כי ניתן יהיה להאריך את ההיתר מעבר לתקופה בת מספר חודשים כאשר ברור שמידי שנה בעת שמונפק היתר חדש נערכת בדיקה פרטנית אשר יכולה לשנות את המצב.

בנסיבות אלה הנני סבורה כי ניתן יהיה להסתפק בערב המוצע אלא שבשל אותה סבירות שההיתר לא יחודש הנני סבורה כי יש מקום להגדיל את שיעור הערובה הכספית שיש לקבוע מעבר למקובל, כך שגם ללא הערב יהיה למשיב אינטרס להתייצב למשפטו כאשר ההפסד הכספי עולה על סך הכנסותיו לפחות בתקופה בת 3 חודשים שהיא תקופת המאסר המותנה הצפוי למשיב ואף מעט מעבר לכך.

כל המכלול יביא למשיב אינטרס ולו אינטרס כלכלי להתייצב להמשך משפטו.

מצאתי מקום לשוב ולהדגיש בית המשפט כפי שגם קבע בית המשפט כאן בהחלטה המקורית נוטה לשחרר תושבי שטחים כנגד ערבויות מתאימות וכנגד חתימה של תושבי ישראל אשר דווקא להם השפעה פחותה ויכולת פחותה להביא להתייצבותו של הנאשם להמשך משפטו.

אני מורה לפיכך על שחרורו של המשיב בתנאים כדלקמן:

1.יופקד ערבון כספי בסכום של 16,000 ₪.

2.תחתם התחייבות כספית על ידי המשיב בסכום של 20,000 ₪.

3.תחתם ערבות צד ג' על ידי הערב שפרטיו לעיל בסכום של 25,000 ₪.

כתובת הערב: ג'בעה בג'נין ליד מרכז התקשורת.

4.כחלק מתנאי השחרור יאסר על המשיב להיכנס לתחומי מדינת ישראל אלא על פי אישור כניסה כדין.

מובהר לערב כי ערבותו נוגעת גם לסעיף 4 לעיל לתנאי השחרור.