מדינת ישראל נ' פרץ

גזר דין

רקע

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ופירוק חלקים מרכב. כך לאחר שהודה כי ביום 4/6/07 הגיע ביחד עם אחר לעפולה, החנה את רכבו ליד רכב מסוג פיאט בראבה, הרים את הרכב הנזכר על ג'ק, ופירק – ביחד עם האחר – את ארבעת גלגליו. עוד הודה כי שוטרים שהוזעקו למקום הבחינו בו ובאחר כשהם מחזיקים את אחד מגלגלי הרכב, וכי כאשר הבחינו בשוטרים, זרקו את הגלגל ונסו מהמקום. בנוסף הודה כי בהמשך לאמור וכשחזר לרכבו שלו, ארב לו אחד השוטרים בסמוך והבחין בו (בנאשם) כשהוא מביט לכל עבר, ידיו מלוכלכות ועל אחת מאצבעותיו פצע טרי. חיפוש שנערך על גופו של הנאשם העלה כי החזיק ברשותו מפתח L, וחיפוש ברכבו העלה כי החזיק מפתח גלגלים על המושב שליד הנהג וג'ק בתא המטען.

במקביל ביקש הנאשם להודות ולצרף תיק נוסף שעניינו החזקת נכס החשוד כגנוב (ת.פ 4910-04-09). משהתקבלה בקשתו, הודה כי ביום 15/12/08 נתפס ברשותו מכשיר ג'י-פי-אס אשר בעניינו היה קיים חשד סביר כי הוא גנוב, וכאשר לא היה בידיו להניח את הדעת כי רכש אותו כדין.

2.הצדדים הסכימו ביניהם כי קודם לגזירת דינו של הנאשם יתקבל בעניינו תסקיר שירות מבחן. עם זאת הוסכם כי האמור בו לא יחייב את הצדדים בהמלצותיו וכי יוכלו לטעון לעונש, איש איש כפי הבנתו.

3.בהמשך למתואר הוגש בעניינו של הנאשם תסקיר שירות המבחן. תסקיר זה (תסקיר מיום 30/12/10) העלה כי הנאשם הינו כבן 28, רווק, בוגר 11 שנות לימוד אותן עשה במסגרות שונות, ביניהן פנימיות, המתגורר כיום בבית הוריו ועובד – בחודשים שקדמו להכנת התסקיר – כנהג משאית. עוד עלה כי הנאשם לא גויס לצבא, ככל הנראה בשל מעורבותו בפלילים, וכי הוא מוכר לשירות המבחן לאורך שנים, מהלכן נערכו לו אבחונים שונים; כל הניסיונות הטיפוליים נכשלו; הוא הושם מספר פעמים במעונות נעולים; ואף ריצה מספר מאסרים בפועל, האחרון בשנת 2004.

התסקיר העלה גם כי משפחת מוצאו של הנאשם לא סיפקה לו את הצרכים הדרושים, כאשר אביו מוכר כנכה על רקע פסיכיאטרי, אמו מתקשה לתפקד באופן תקין בכל הקשור לילדיה, ההורים אינם מציבים גבולות ואינם מעבירים מסרים נורמטיביים, הבית מוזנח וקיים חסך אמיתי באהבה ותשומת לב. בנוסף הובהר כי הנאשם הוא זה שמשלם את החשבונות ומכלכל את המשפחה.

בהתייחסו לעבירות שבנדון (התיק המקורי) קיבל הנאשם אחריות לביצוען, הבין את חומרת מעשיו וביטא חרטה כנה. בתוך כך ציין כי ביצע את העבירות ביחד עם חבר מתוך פזיזות ומתוך רצון לרצות אותו, וכי האמור נעשה כחלק מדפוסי התנהגות בעייתיים מהעבר. עוד הוסיף כי כיום אין לו חברים מלבד חברתו, בעניינה מסר כי הקשר ביניהם חשוב ומהותי עבורו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם הבין את המניעים הרגשיים העומדים מאחורי מעשיו ואת כישלונו ההתנהגותי, וכן כי הקשר עם חברתו עוזר לו לנסות ולקיים אורח חיים נורמטיבי.

בסופו של יום התרשם שירות המבחן כי המדובר במי שגדל במסגרת משפחתית בעייתית ומורכבת, ואשר מגיל צעיר היה מעורב בפלילים. השירות התרשם גם כי כיום נמצא הנאשם בשלבים של גיבוש זהותו וכי יש לו כעת מוטיבציה אמיתית לשינוי באורחות חייו, ולראיה הסכמתו ורצונו להשתלב בטיפול במסגרת השירות.

בסופו של יום ונוכח המתואר המליץ שירות המבחן להעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך שנה, ולהטיל עליו בנוסף עונש מאסר מותנה. עוד צוין כי הטלת קנס כספי על הנאשם בשלב זה, תפגע בו נוכח הכנסתו הנמוכה.

טענות הצדדים

4.חרף המלצת שירות המבחן – ותוך שהדגיש כי רק בגדר המלצה היא – ביקש ב"כ המאשימה למצות את הדין עם הנאשם על דרך החומרה, ולהטיל עליו מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן (בתיק המקורי). כך במיוחד לאור עברו הפלילי המכביד, הכולל כ-30 הרשעות ומלמד כי הנאשם בחר בעבריינות כאורח חיים, וכך גם בשים לב לחומרתן של עבירות הרכוש, שכיחותן והנזק הרב שנגרם כתוצאה מהן. נוכח המתואר ומתוך שעולה כי לנגד עיניו של הנאשם עומדים אך סיפוק שאיפתו להתעשר בקלות ובמהירות, וכי הוא גס בסבלו של הזולת, שכן לא נטען כי עשה את המעשים המיוחסים לו מתוך מצוקה כלכלית – שממילא לא הייתה מצדיקה את מעשיו – ביקש, כאמור, למצות עימו את הדין ולדחות את המלצת שירות המבחן.

5.מנגד ובהיסמך על התסקיר, ביקש ב"כ הנאשם לאמץ במלואן את המלצות שירות המבחן. כך נוכח האינדיקציות לכוונתו הכנה של הנאשם לשקם את חייו כפי שעלו מן התסקיר, כמו גם מן העובדה שמאז ביצוע העבירות (2007 ו-2008) חלף זמן המעיד על רצינות כוונותיו הנזכרות. כך גם נוכח חרטתו הכנה של הנאשם, רצונו להשתלב בטיפול שהוצע לו, והעובדה כי אימוץ המלצת שירות המבחן איננה בבחינת סוף פסוק, שכן כל הפרה מצד הנאשם תשיב אותו חזרה לבית המשפט, שם ייגזר עונשו כבראשונה. לבסוף ביקש לשקול לטובת הנאשם את הודאתו בהזדמנות הראשונה ואת החיסכון בזמן שיפוטי, והדגיש כי המלצת שירות המבחן משקפת נכונה את האיזון בין אינטרס הציבור ובין האינטרס האישי של הנאשם.

דיון ומסקנות

6.בתי המשפט חזרו ושנו באשר לחומרה הנודעת לעבירות הרכוש, כמו גם באשר לענישה המרתיעה ההולמת עבירות אלו. ברי כי עבירות אלו הפכו מזמן "מכת מדינה", מקור דאגה וטרוניה לאזרחים רבים ולפגיעה בתחושת ביטחונם (וראו למשל, בשינויים המחוייבים, רע"פ 1708/08 לוי נ' מדינת ישראל, תק-על 2008(1), 3448 ובש"פ 3453/05 אברג'יל נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(2), 1047).

7.בנוסף אין חולק כי עבירות המכוונות כנגד שוטרים הינן עבירות חמורות, המעידות על זלזול בסדרי החברה ועל העדר מורא מפני החוק (וראו, בשינויים המחוייבים, האמור בבש"פ 2658/02 גדיר נ' מדינת ישראל, תק-על 2002(2), 38), כאשר ספק אם יש צורך לציין את ההכרח בהגנה על השוטרים הממלאים תפקידם בשמירה על החוק (ראו לעניין זה הדברים שנאמרו בע"פ (מחוזי-ת"א) 71072/03 טלקר נ' מדינת ישראל, תק-מח 2005(1), 8967).

8.בענייננו, וככל שהדבר נוגע לתיק המקורי, מדובר בעבירות רכוש שנעשו בצוותא, ועל פי הכלים שנמצאו ברכבו של הנאשם, גם תוך תכנון והתארגנות, ובסופן ניסיון להכשיל את השוטרים מלבצע תפקידם.

יודגש עם זאת, כי העבירה כנגד השוטרים מצויה ברף הנמוך, ולא כללה בתוכה כל אלמנט אלים, מילולי או פיזי.