מדינת ישראל נ' פרץ

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קיום שידורים ותחנות שידור ללא זיכיון – עבירה לפי סעיף 32(א) בשילוב עם סעיף 90(א) לחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן – 1990;

קיום תחנת טלגרף אלחוטי, הפעלת מכשיר טלגרף אלחוטי וקיום מכשיר לטלגרף אלחוטי ללא רישיון – עבירה לפי סעיף 7(א) לפקודת הטלגרף האלחוטי (נוסח חדש) התשל"ב – 1972 (להלן: "פקודת הטלגרף"); ושימוש בתדרי רדיו שלא בהתאם להועדת התדרים והקצאתם – עבירה לפי סעיף 5ד יחד עם סעיף 10(ב) לפקודת הטלגרף האלחוטי.

לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, ולחילופין לשחרורו בתנאים מגבילים הכוללים, בין היתר, מעצר בית מלא, ערבויות כספיות, איסור יציאה מהארץ ואיסור לשדר באמצעות הרדיו ו/או האינטרנט (המדובר בתנאים שנקבעו בהחלטות שחרור שניתנו בעניינו כבר במסגרת בקשת מעצר הימים בתיק מ"י 58844-10-10 של בית המשפט השלום בתל אביב ובערר שהוגש על החלטת השחרור בתיק עמ"י 61980-10-10 של בית המשפט המחוזי בתל אביב).

על פי עובדות כתב האישום, החל מחודש אוקטובר 2005 ועד ליום 26/10/10 הפעיל הנאשם תחנות שידור, שנועדו לביצוע שידורי רדיו, בתחנה שכונתה "רדיו מבשר טוב", וזאת ללא רישיון.

המשיב מואשם כי ניהל את תחנת הרדיו כמו גם שימש כטכנאי ומתקין בתחנה. התקין משדרים של התחנה, היה אחראי על רכישה ומימון של ציוד השידור, העסיק שדרנים, קבע את לוח השידורים, תיקן משדרים אשר התקלקלו, מימן החזקת התחנה באמצעות תרומות והתקין את תחנות הקצה אשר שימשו להפצת שידורי הרדיו ברחבי הארץ, והכל ללא זיכיון ללא רישיון ותוך שימוש בתדרים שלא בהתאם להועדת התדרים והקצאתם.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה באשר לעבירות המיוחסות למשיב.

המחלוקת בין הצדדים נסבה רק על שאלת קיומה של עילת מעצר, כאשר המבקשת טוענת לעילת מסוכנות וב"כ המשיב חולק על קיומה של עילה שכזו בנסיבות המקרה והתיק, ולחילופין טוען כי גם אם קמה מסוכנות ממעשי המשיב הרי שמדובר במסוכנות מן הרף הנמוך שאינה מצדיקה שלילת חירותו, שהינה סנקציה בלתי מידתית בנסיבות הענין.

ב"כ המשיב טוען כי העבירות המיוחסות למשיב – אינן מקימות עילת מעצר, לא מעצם טיבן ולא בהתבסס על חומר החקירה והראיות המצויות בתיק, וזאת בפרט נוכח העובדה כי למשיב לא יוחסה עבירה של הפעלת מכשיר טלגרף אלחוטי בלא רישיון תוך סיכון טיס – עבירה לפי סעיף 7א' לפקודת הטלגרף האלחוטי.

ב"כ המבקשת טען לקיומה של עילת מעצר מוצקה בדמות מסוכנות, באשר לדבריו לשידורי הרדיו הפיראטי פוטנציאל גבוה להפרעה לשידורי טיס.

הגם שב"כ המבקשת הודה בפה מלא, במהלך הדיון, כי במקרה דנן אכן לא נגרמו הפרעות שכאלה בפועל, כמו גם כי המשיב לא שידר בתדרים המיועדים לקשר עם כלי טיס, טען הוא כי עצם השימוש במשדרים לא תקינים ושלא על פי רישיון, מגלמת פוטנציאל להפריע לתדרים אחרים – בעיקר כאלה של כלי טיס, שכן הם עלולים לשדר בהרמוניות לתדרים שלא כוונו לכך.

לדבריו, הגם שאין בידי המבקשת ראיות שהמשיב הפריע באופן מעשי לשידורי כלי טיס (ולכן גם לא הואשם בכך) הרי שעצם השידור במשדר לא תקני עלול להוביל למצב בו עלולות לזלוג הרמוניות של תדרים שעלולים להפריע לכלי טיס.

לתמיכה בטענתו זו הפנה ב"כ המבקשת לדו"ח הועדה הציבורית לבחינת בטיחות התעופה האזרחית בישראל, בחלק המתייחס לשידורי תחנות הרדיו הפיראטיות (הידוע בכינויו "דו"ח לפידות") וכן הפנה לפסיקה הקובעת קיומה של עילת מסוכנות בעבירות של הפעלת רדיו – פיראטי.

עוד הפנה ב"כ המבקשת לעדויות מר לאורנס שניידר (עדות מיום 26/10/10 שעה 11:25) – מפקח אלחוט ביחידת הפיקוח האלחוטי של משרד התקשורת, המציין: "מכיוון שמדובר במשדר פיראטי ללא הגנות על התדר יש סיכוי גדול שיגרמו הפרעות לכלי טיס ולכוחות הביטחון כתוצאה משיבושים לקשר" (ש' 9-10 לעדותו).

לעדות מר אבנר רון (עדות מיום 18/10/10 שעה 12:10) – רכז פיקוח אלחוטי ביחידת הפיקוח האלחוטי במשרד התקשורת, ממנה עולה כי: "מאחר והמשדר נבנה בצורה לא מקצועית וממוקם במקום גרוע, ישנו פוטנציאל גבוה מאוד שהוא יגרום לבעיות קשר אווירי במטוסים ויסכן חיי אדם" (ש' 18-19 לעדותו).

וכי "מאחר והמשדר נבנה בצורה לא מקצועית והתקינו אותו במקום תחת קרני השמש, ללא מיזוג ללא תנאי מקצועיים, ללא פילטר, המשדר מתחמם ומתקלקל וכתוצאה מכך התדר משתולל באוויר, הוא נכנס לתוך תחום התדרים האוויר שגורם לשיבושים קשים בין הטייס למגדל הפיקוח המסכן חיי אדם, התדר נלקח בצורה פרטנית עפ"י דעתו של הפיראטי המפעיל" (ש' 47-51 לעדותו).

לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים, עיינתי בהוראות החוק הרלוונטיות, בעדויות אליהן הופניתי ובפסיקה שצורפה באתי לכלל מסקנה כי יש ממש בטענות ב"כ המשיב.

עיון בחוק כמו גם בפסיקה, שצורפה ע"י המבקשת לתמיכה בבקשתה, מלמד כי העבירה אשר על בסיסה ועל בסיסה בלבד נקבע, ע"י בתי המשפט בערכאות השונות, כי קיימת עילת מעצר בדמות מסוכנות ממשית הינה עבירת הפעלה מכשיר לטלגרף אלחוטי בלא רישיון תוך סיכון טיס – עבירה לפי סעיף 7א' לפקודת הטלגרף האלחוטי.

עבירה אשר לא יוחסה למשיב שבפני.

פסיקה עקבית קבעה באופן חד משמעי וברור כי בשידורי רדיו בלתי מורשים בתדרים המיועדים לקשר עם כלי טיס או בנסיבות שגורמות לשיבוש הקשר עם כלי הטיס, יש כדי להוות סיכון לכלי טיס.