מדינת ישראל נ' פרץ ואח'

גזר דין נאשם 2

רקע

הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 379 ו- 382(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 2.4.13, בשעה 14:00, נהג המתלונן על כביש מס' 6 ברכבו (להלן: "הרכב"), כשמאחור יושב בנו בן ה-4. בהמשך, ירד המתלונן מכביש 6, עלה על כביש מס' 444 והמשיך לכיוון היישוב "אלעד". תוך כדי נסיעה, הבחין המתלונן ברכב מסוג שברולט (להלן: "השברולט") בו נהג הנאשם 1 ולצידו ישב הנאשם, כשהנאשם 1 נוהג בפראות ומשתולל על הכביש. במהלך הנסיעה, העיר המתלונן לנאשמים על התנהגותם בכביש. בהמשך לכך ובהגיעם לצומת "נחשונים", עצר המתלונן את הרכב ברמזור. הנאשמים הגיעו עם השברולט, נצמדו לרכבו של המתלונן מאחור, ואף פגעו בו בחלק האחורי שמאלי של הרכב. אז יצא הנאשם מהשברולט ונכנס פנימה לרכב כדי להתעמת עם המתלונן. בנסיבות אלה, אמר הנאשם למתלונן "סע, סע... אל תעשה לנו בלאגן, לא תקבל פרטים", ולאחר מכן יצא מהרכב. בהמשך, רץ הנאשם לכיוון השברולט, פתח את תא המטען והוציא את ה"ג'ק" של הרכב. במקביל לאמור, יצא הנאשם 1 מהשברולט עם חפץ מתכתי, רץ לעבר המתלונן ודקר אותו באמצעות החפץ דקירה אחת בירך ימין. בהמשך, תקפו הנאשמים בצוותא את המתלונן בכך שהכו בו באגרופים בגופו. בהמשך לכך, הצליח המתלונן להימלט חזרה לרכב, וזאת בסיוע של נהגים עוברי אורח שנקלעו למקום. המתלונן החל בנסיעה לכיוון היישוב "אלעד". בכניסה ליישוב, עצר ברמזור אדום. תוך כדי האמור, הגיעו הנאשמים ונעמדו בצמוד למתלונן. הנאשם יצא שוב מהשברולט עם ה"ג'ק" ביד במטרה לפגוע במתלונן, אך בינתיים התחלף הרמזור והמתלונן הצליח להימלט לכיוון היישוב "אלעד". בשלב זה נמלטו הנאשמים מהמקום. בתאריך 8.4.13, לאחר פעילות משטרתית מאומצת, אותרו הנאשמים כשהם מתחבאים בדירת מסתור בתל אביב. כתוצאה ממעשיו של הנאשם 1 נגרם למתלונן נקב בירך. המתלונן נזקק לתפרים בבית החולים לצורך איחוי הנקב.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן. המאשימה תעתור לעונש של 8 חודשי מאסר בפועל, אשר במסגרתו לא ינוכו ימי המעצר של הנאשם בגין עבודות השירות שהופקעו, למאסר על תנאי ולהתחייבות. ההגנה תטען באופן חופשי.

באשר ליחס בין הסדרי טיעון לבין תיקון 113 לחוק העונשין, ראה פסק דינו של כב' השופט ח' מלצר בע"פ 512/13 פלוני נ' מדינת ישראל (4.12.13).

תסקירי שירות המבחן

על-פי תסקיר שירות המבחן מיום 29.10.13, הנאשם כבן 20. לחובתו הרשעות מבית משפט השלום לנוער בגין ביצוע עבירות רכוש ומרמה, ובגינן נדון לעבודות שירות. בשל מעצרו הנוכחי, הופקעו עבודות השירות. בשנת 2010 הופנה הנאשם לאבחון שירות המבחן לנוער ושולב בטיפול בשירות, במסגרת זו נבנתה עמו תוכנית שיקומית. הנאשם לא שיתף פעולה עם התוכנית, ובשל כך נמנע שירות המבחן לנוער ממתן המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם והנאשם נדון לעבודות שירות.

הנאשם שיתף את שירות המבחן כי הוא מעוניין לערוך שינוי משמעותי בחייו עם צאתו מבית הסוהר ולהשתלב במסגרת תעסוקתית. בהתייחס לעבירה שבה הורשע, שלל הנאשם התנהגות אלימה מצדו באירוע ותיאר עצמו כפאסיבי בסיטואציה. ניכר כי התקשה להביע אמפטיה כלפי הנפגע, המתלונן. לצד זאת, הביע עמדות הנוגדות שימוש באלימות, כאשר הדגיש כי אין בעברו התנהלות אלימה פיזית כלפי אחר. מסר כי כיום משפחתו מתגוררת בריחוק מחברה שולית עמה התרועע בעבר, ולכן סבור כי עם שחרורו יצליח להימנע ממעורבות בסיטואציות בעייתיות. יחד עם זאת, נראה כי מכיר בחולשותיו ובקשייו להתמיד בעבר במסגרות והביע רצון להיות בליווי של גורם שיקומי לאחר שחרורו ממאסר.

שירות המבחן התרשם מבחור צעיר, אשר מגיל צעיר חווה משברים וכישלונות, התפתח בצל אלימות קשה במשפחתו ובצל חוסר בהצבת גבולות. ניכר כי הנאשם לא רכש כלים למיומנויות תפקודיות והתמודדות נכונה עם תסכול ודחיית סיפוקים. כן התרשם כי מעצרו הממושך מחבר אותו לראשונה בחייו למחירים שמשלם בגין התנהלותו ובחירותיו, וכן מגלה כיום מוטיבציה ראשונית להתנהלות נורמטיבית. שירות המבחן העריך את הסיכון להישנות התנהלות אלימה כבינוני. שירות המבחן העריך כי הנאשם זקוק לענישה קונקרטית, אשר תמחיש לו את הפגיעה והחומרה העולה מהתנהגותו ותהווה עבורו גורם מרתיע מפני מעורבות חוזרת בפלילים בכלל ובסיטואציות אלימות בפרט.

טיעוני הצדדים

לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד נדב רייכמן, העבירה שבה הורשע הנאשם הינה עבירת אלימות חמורה. גם לאחר תיקון כתב האישום מדובר באירוע חמור שעולה ממנו מסוכנותו של הנאשם. האלימות בוצעה במקום ציבורי, לעיני בנו של המתלונן. מעבר לפגיעה הפיזית במתלונן, קיימת גם הפגיעה בבנו הקטין של המתלונן. יד הגורל היא שהביאה לסיומו של האירוע כפי שהסתיים ולא חמור מכך, אך לא ניתן להסתמך על הגורל כאשר מדובר באלימות כזו. אין הכרות בין הצדדים, והדבר מעיד על מסוכנותו הרבה של הנאשם. באשר לתסקיר שירות המבחן, התסקיר שלילי ביותר. הנאשם שולל התנהגות אלימה באירוע, מתקשה להביע אמפטיה כלפי המתלונן, קיים סיכון בינוני להישנות התנהגות אלימה בעתיד. במהלך מעצרו של הנאשם בתיק הנוכחי, הופקעו עבודות השירות שהוטלו על הנאשם בתיק אחר. המאשימה טענה כי מתחם הענישה נע בין 9 חודשים מאסר בפועל ל-24 חודשים ועתרה להטלת מאסר בהתאם להסדר הטיעון.

לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד אורלי פרייזלר, יש לערוך אבחנה ברורה בין חלקו של הנאשם 1 באירוע לבין חלקו של הנאשם. הנאשם הורשע בעבירה של תקיפה סתם שלא גורמת חבלה כלשהי ובוצעה שלא באמצעות חפץ. הסיבה שבגינה הורשע הנאשם בתקיפה בנסיבות מחמירות היא בשל העובדה שהתקיפה בוצעה בצוותא. התקיפה שביצע הנאשם הינה מהמדרג הנמוך ביותר, אשר לא גרמה אפילו לסימן אדום אצל המתלונן, וזאת בהשוואה לפגיעות שמיוחסות לנאשם 1. אף תחילתו של האירוע אינו מיוחס לנאשם, שכן הנאשם לא היה זה שנהג ברכב. עקב מעצרו של הנאשם בתיק הנוכחי, הופקעו עבודות השירות שהוטלו עליו בתיק אחר והוא נאלץ לרצות תקופה זו במעצר מאחורי סורג ובריח. הנאשם שוהה במעצר במשך כשבעה חודשים, כאשר 115 ימים מתוכם הינם עבודות השירות שהופקעו. לטענת ב"כ הנאשם, ברור מקריאת כתב האישום כי הנאשם היה נלווה לאירועים שהתרחשו. לא הוא יזם אותם ולא הוא שהביא לתוצאה הסופית. מדובר במי שבעת ביצוע העבירה היה בן 19 וחצי. ילדותו של הנאשם הייתה קשה ביותר, הנאשם לא זכה למערכת משפחתית תומכת, לא פיזית ולא נפשית. זוהי הפעם הראשונה שבה הנאשם חווה תנאי מעצר, שהינם קשים לאין שיעור מתנאי מאסר, והדבר מהווה גורם מרתיע לנאשם. אף שירות המבחן מתייחס לכך בתסקירו וכותב כי הוא מתרשם כי מעצרו הממושך של הנאשם "מחבר אותו לראשונה בחייו למחירים שמשלם בגין התנהלותו ובחירותיו. הנאשם מגלה כיום מוטיבציה ראשונית להתנהלות נורמטיבית". למרות שתי הרשעותיו הקודמות של הנאשם, אין בעברו עבירות אלימות. גם שירות המבחן התרשם כי לא מדובר במי שקיימת אצלו בעיית אלימות. הנאשם מבין את חומרת מעשיו, מתחרט עליהם, ואף נשפט לאחרונה בבית משפט השלום באילת כדי לסיים את תיקיו ולהתחיל דרך חדשה. ב"כ הנאשם עתרה להשתת עונש מאסר של 3 חודשים על הנאשם.

הנאשם עצמו טען כי הוא נוטל אחריות מלאה למעשיו, הביע חרטה עליהם וכי הוא רוצה לפתוח דף חדש בחייו. הנאשם אף הגיש מכתב לבית המשפט שבו הביע צער וחרטה על מעשיו וביקש אפשרות להתחיל בדרך חדשה (נ/2).

דיון

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל בגדרי הטווח שהוצג על ידי הצדדים בהסדר הטיעון, וזאת לצד עונשים נלווים.

קביעת מתחם העונש ההולם

קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם נעשית בהתאם לעקרון המנחה בענישה, שהינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו ההגנה על ביטחונו, שלומו ושלמות גופו של אדם.

בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי נגרמה פגיעה משמעותית בערך המוגן. הנאשמים תקפו בצוותא את המתלונן באגרופים, כאשר בנו בן ה-4 יושב במושב האחורי של הרכב. יחד עם זאת, יודגש כי לנאשם יוחסה עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות אשר כוללת בחובה תקיפה סתם וביצוע בצוותא, ולא יוחסה לו גרימת חבלה או פציעה כלשהי, וזאת בניגוד לנאשם 1.