מדינת ישראל נ' פרימרמן(עציר)

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בפ"ת (כב' השופט שטרנליכט) במ"ת 50097-03-12 מיום 9.5.12 לפיה נדחתה בקשת העוררת לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו והוחלט לשחרר את המשיב בתנאי מעצר בית מלא בבית אמו, ובפיקוחה, איסור יצירת קשר טלפוני עם כל אדם, איסור גלישה ברשת האינטרנט, הפקדת סך 10,000 ₪ במזומן וערבויות כספיות נוספות.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שלושה אישומים המתפרסים על פני מספר שנים וביניהם עבירות מרמה רבות, הכוללות זיוף מסמכים בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), שימוש במסמכים מזויפים בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), הונאה בכרטיסי חיוב (ריבוי עבירות), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות) והתחזות כאדם אחר ועבירות נוספות.

עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים שהתבססה על עילות מעצר של התחמקות מן הדין ומסוכנות.

עילת ההתחמקות מן הדין נבעה בעיקרה מכך שהמשיב היה בבריחה במשך כשנה וחצי עד ליום 8.3.12 בו נתפס בעודו מבצע עבירות מרמה.

בית משפט קמא, בפניו התקיים דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, הפנה את המשיב לקבלת תסקיר שירות מבחן שיבחן, בין השאר, גם את החלופה שהוצעה על ידי המשיב בדמות אמו.

ביום 29.4.12 התקבל תסקיר מעצר שאינו ממליץ על שחרור המשיב ממעצר ואינו ממליץ על אמו של המשיב כמפקחת בחלופת מעצר.

בדיון שהתקיים ביום 9.5.12 במעמד הצדדים הורה בית משפט קמא על שחרורו של המשיב לחלופת המעצר בבית אמו ובפיקוחה.

המדינה הגישה ערר על החלטה זו ובהודעת הערר טענה כי נשקפת מסוכנות מהמשיב לאור התחכום העולה ממעשיו, היותו רציווידיסט כפי שניתן לראות ברצף מעשי המרמה על פני מספר שנים, יכולתו לבצע עבירות זיוף ולהתחזות במרמה בפני איש מרות כאדם אחר, יכולת לזייף תעודות רשמיות ממשלתיות ומסמכים אחרים.

ב"כ העוררת טען עוד כי מהתסקיר עולה תמונה שלילית ביותר של המשיב המצמצם ממעשיו, מוסר מידע מגמתי וחלקי, מאופיין בעיוותי חשיבה ועמדה תועלתנית ומניפולטיבית. כמו כן שירות המבחן התרשם מסיכון גבוה להישנות מעורבות שולית ולהפרת הוראות חוקיות.

זאת ועוד. שירות המבחן שלל באופן חד משמעי אפשרות של פיקוח יחיד על המשיב.

ב"כ העוררת טען כי לאור התסקיר השלילי והחשש הממשי מהתחמקותו של המשיב מן הדין, טעה בית משפט קמא בכך שהורה על שחרורו, בניגוד להמלצת התסקיר, ובפיקוח אמו כמפקחת יחידה.

ב"כ המשיב הפנה לכך שהמשיב נעדר עבר פלילי, זו הסתבכותו הראשונה עם החוק, כתב האישום שהוגש כנגדו אינו כה חמור עד כי מחויב המציאות כי ייעצר עד תום ההליכים.

כמו כן טען כי באישום הראשון המיוחס למשיב העבירות נעברו, לכאורה, עם שותפה בשם אירנה, אשר בעניינה לא הוגש כתב אישום, למרות שמדובר בעבירות שנעברו לכאורה לפני למעלה מ-5 שנים.

ב"כ המשיב הפנה לפסיקה ענפה לפיה במקרים חמורים הרבה יותר, בעבירות מרמה ובעבירות אחרות, הורה בית המשפט על שחרור לחלופה, גם במקרים בהם לא הייתה המלצה של שירות המבחן.

ב"כ המשיב ציין כי אין למשיב מפקחים נוספים להציע מלבד אמו, בני משפחה או חברים, והציע להוסיף, כפיקוח נוסף, איזוק אלקטרוני.

לאחר ששמעתי את הצדדים, סבורה אני כי יש לקבל את הערר במובן זה שלא ניתן להסתפק בחלופה שבית משפט קמא קבע ביחס למשיב.

כפי שצוין בתסקיר שירות המבחן, פיקוח יחיד בעייתי לכשעצמו ובמיוחד כך הדבר כאשר מדובר באמו של המשיב אשר נמצא כי הינה מודעת באופן חלקי למצבו של המשיב.

מעבר לאמור בתסקיר, יצוין כי הוצגו בפני מזכרים מהם עולה שהאם ניסתה לגונן על המשיב בעת ביקור המשטרה בביתה, הן במהלך ביצוע החיפוש והן במהלך הביקור לצורך זימונו לחקירה.

במצב דברים זה, סבורה אני כי לא ניתן להסתפק באם כמפקחת יחידה והשאלה שיש להכריע בה היא האם יש באיזוק האלקטרוני, כתנאי נוסף, כדי לאיין, במידה סבירה, את מסוכנותו של המשיב ואת החשש להימלטות מן הדין.