מדינת ישראל נ' פרייליך

הכרעת דין

אקדים ואומר כי אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי ציות לאור אדום שהיה ברמזור בכוון נסיעתו, בכך שלא עצר את רכבו לפני קו העצירה ונכנס לצומת בניגוד לאור האדום וזאת בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

בדיון הקראה כפר הנאשם בעובדות כתב האישום ונשמעו ראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר עוזי נביא, ובמסגרת עדותו חזר על תוכנו של הדו"ח והסקיצה שערך (ת/1 ו- ת/2).

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

בתום שמיעת הראיות ולאחר התרשמות ישירה מן העדים, נותר ספק בליבי האם עבר הנאשם את העבירה המיוחסת לו .

עד התביעה ציין כי הנאשם נהג בפל –ים מכיוון כללי עצמאות לכיוון כללי צ'ק פוסט בנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבים וכאשר ראה את הנאשם עובר באור אדום הוא ישב ברכב ומיד דלק אחריו.

על אף שהדבר לא בא לידי ביטוי בדו"ח, לגרסת עד התביעה הנאשם נהג מהר מאוד עד כדי כך שעד התביעה הגיע למהירות של מעל 140 קמ"ש כדי להתקרב לרכב של הנאשם. לבסוף נעצר הנאשם בכביש 22 אחרי ההשתלבות עם מכבי אש בצד ימין.

בדיון ההוכחות הסתבר כי עבר מרחק גדול עד לעצירתו של הנאשם, כי הנאשם נסע במהירות חריגה ולטענתו שמר על קשר עין רצוף עם הנאשם.

עד התביעה בהחלט איננו שולל את האפשרות כי עצר את רכבו של הנאשם גם במרחק של כשני קילומטרים ממקום האירוע.

הנאשם כפר בביצוע העבירה מהרגע הראשון ועשה עלי בעדותו רושם אמין.

כאמור טען הנאשם במהלך כל הדרך כי לא עבר אור אדום. לחיזוק עדותו הביא תעודת עובד ציבור ממנהל המחלקה לרמזורים בעירית חיפה, דיסק עם סרט שצולם להמחשת המקום והמרחק שבין מקום ביצוע העבירה ומקום עצירתו ומפה מהאזור.

הנאשם אף העיד כי רכבו הינו מודל 97 ולא יכול לפתח מהירות של 140 קמ"ש וכן ציין כי על פי הבדיקה שערך יש כ-2 ק"מ מרחק ממקום העבירה עד למקום שעד התביעה הורה לו לעצור. כמו כן מיד לאחר הרמזור השני יש עיקול חד וכן עלייה וירידה חדה.

האירוע התרחש בשעות הערב ועד התביעה אינו זוכר היכן הורה לנאשם לעצור את רכבו ויתכן כי הדבר היה גם לאחר מרחק גדול של כשני קילומטרים נסיעה.

עד התביעה לא מסר הסבר הגיוני מדוע לא עצר את הנאשם מיד לאחר ביצוע העבירה כאשר רכבו של הנאשם היה בודד. גרסתו של העד שנסע במהירות 140 קמ"ש כדי להתקרב לנאשם מעורר אצלי ספק, לגבי שמירת קשר העין עם הנאשם. הרי על פי גרסת עד התביעה היה קטע שהנאשם נסע בודד.

כל הנקודות הנ"ל עוררו אצלי ספק האם לא נפלה אצל עד התביעה טעות ביחס לשמירת קשר עין עם הרכב הרלבנטי והאם הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו.

51293715467831לאור כל המפורט לעיל ותוך שימת לב לכך כי נדרשת אני גם לצקת תוכן לחובתי להזהיר עצמי כי התביעה מבקשת לבסס הרשעה על פי עדות יחידה מטעמה בתיק זה, אני סבורה כאמור כי מתקיים ספק סביר, ומזכה את הנאשם מן העבירה שיוחסה לו בכתב האישום, וזאת מחמת הספק.

ניתנה והודעה היום ז' טבת תש"ע, 24/12/2009 במעמד הנוכחים.

מגי כהן, שופטת