מדינת ישראל נ' פרידמן(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע, על פי הודייתו, בעבירות כתב האישום – איומים והחזקת כלי ירייה בניגוד לתנאי רישוי.

על פי עובדות כתב האישום, הנאשם החזיק באקדח גלוק ברישיון מטעם חברת קוקה קולה, כאשר ההחזקה הייתה לצורך הגנת הנפש והרכוש בחברה האמורה.

בתאריך 08.02.2011 בסמוך לחצות במדרגות מתחם מרכז התיירות באילת, הנאשם הבחין במתלונן כאשר הוא מתווכח עם חברתו באותה עת. במעמד האמור הגיח הנאשם מאחורי המתלונן לאחר ששלף את האקדח שברשותו תוך שהוא מצמידו לצווארו ומקללו בשפה הרוסית.

מעשיו של הנאשם הופסקו לאחר שהמתלונן הצליח ליטול את האקדח מהנאשם ולהימלט מהמקום, כשהנאשם נעצר בסמוך לאחר המקרה כאשר המתלונן זימן משטרה למקום הארוע.

במעשיו אלה איים הנאשם על המתלונן בפגיעה בגופו תוך שימוש בכלי הירייה בניגוד לתנאי הרישיון.

הצדדים טענו בפניי, כאשר לשיטת ב"כ המאשימה מדובר בעבירה חמורה ויש למצות את הדין עם הנאשם, כאשר התבקשה ענישה בדמות מאסר שיכול וירוצה על דרך של עבודות שרות.

הסנגור טען בפניי כי יש להתחשב בהעדר עבר פלילי ובתולדותיו של הנאשם כאשר ביצע מעידה חד פעמית שאינה מאפיינת אותו ובנסיבות אלה ראוי לאמץ את המלצת שרות המבחן ולסיים תיק זה ללא הרשעתו של הנאשם בכדי לא לפגוע באפשרויות תעסוקה עתידיות.

ב"כ המאשימה מתנגד לאמור בהמלצת שרות המבחן ומפנה לכך כי סיום ההליכים ללא הרשעת נאשם הינו חריג ויוצא מן הכלל אשר איננו תואם את ההלכות שנקבעו בפסיקה ומכאן מבקש להפנות לאמור בתסקיר שרות המבחן בו נקבע כי יש מצבים מסוימים בהם הנאשם מתקשה לשלוט בדחפיו.

עיינתי בתסקיר שרות המבחן אשר בא בסיכומו של יום בהמלצה להימנע מהרשעתו של הנאשם בדין ומצאתי שבנסיבות התיק שבפניי אין בידי לקבל את ההמלצה.

העבירה בגינה הורשע הנאשם הינה חמורה. החזקת כלי ירייה תוך הצמדתו לצווארו של אדם אינו ארוע של מה בכך. הארוע אירע במקום ציבורי פתוח כאשר הנאשם ראה בני זוג מתווכחים ויתכן כי אכן חש שעליו לסייע לחברתו של אותו מתלונן, יחד עם זאת הדרך שבחר לעשות כן תוך שהשתמש באקדח שניתן לו על ידי מעבידתו חברת קוקה קולה והצמיד את האקדח לצווארו של המתלונן, אינה יכולה להתקבל ואין להקל ראש במקרה.

למזלו של הנאשם ושל המתלונן הארוע הסתיים בשלום, יחד עם זאת, במצב של שימוש בנשק אף למטרת איומים פוטנציאל של התדרדרות לכדי מצב אלים וטעון שבסופו של יום יביא לנפגעים בנפש הינו גבוה. על בית המשפט לשים לנגד עיניו את המסוכנות הרבה העולה ממעשיו של הנאשם.

עם כל ההבנה לילדותו של הנאשם ורגישותו לקורבנות אלימות כפי שעולה מהתסקיר ואף אם אקבל את ההנחה כי כל רצונו היה להגן על האישה שנכחה באותו ארוע, הרי שאין בדברים אלה בכדי להביאני לתוצאה כי בסופו של יום הנאשם לא יורשע בדין.

על הנאשם וכן על כל אדם לדעת כי יש תוצאות למעשיו ולא תוכל להשמע טענה כי אדם חש חמלה על זולתו ובגין כך נטל כלי נשק והצמיד אותו לצווארו של אחר תוך איומים עליו.

הנאשם באם חש כי קיימת סכנה לאותה גברת בה הבחין במרכז התיירות, יכול היה לסייע לה במגוון אפשרויות רחב ביניהם פנייה לאותו אדם ו/או פנייה למשטרת ישראל ואמצעים נוספים מתאימים בנסיבות המקרה, יחד עם זאת השימוש הפסול באקדח איננו מידתי ואיננו סביר בנסיבות התיק שבפניי ואין לקבלו.

בנסיבות התיק שבפניי מצאתי כי ניתן שלא להחמיר עם הנאשם זאת על רקע הודאתו, הנסיבות המתוארות על ידי שרות המבחן וכן על רקע העובדה כי שהה במעצר בית מלא חודשים רבים.

2.לפיכך, אני מטיל בזה על הנאשם עונש כדלהלן:

מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים. הנאשם ישא בעונש זה אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירה נוספת לפיה הורשע.

קנס - קנס בסך 1,000 ש"ח או מאסר למשך 8 יום תחתיו; הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם בתוך 30 יום מהיום ויתר התשלומים מידי 30 יום לאחר מכן. פיגור בתשלום אחד מן השיעורים שנקבעו לעיל, יעמיד לפירעון מיידי את יתרת הקנס שטרם שולמה ויחייב את הנאשם בתשלום תוספת פיגורים כחוק.

צו מבחן - ניתן בזה צו מבחן למשך 6 חודשים בעניינו של הנאשם. הנאשם ישתף פעולה עם שרות המבחן ככל שידרש.