מדינת ישראל נ' פרולוב(עציר)

החלטה

1. בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים.

2.על המשיב, סמיון פרולוב, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים והיזק לרכוש במזיד.

3.על פי הנטען נגדו בעובדות כתב האישום, ביום 7.8.10 סמוך לשעה 00:30 בביתו שברח' שבטי ישראל 30 בחדרה, איים המשיב על אמו בכך שבהיותה עומדת סמוך למקרר, הלם המשיב במספר מכות אגרוף על דלת המקרר סמוך מאוד לפניה של אמו וזאת בכוונה להפחידה. בהמשך קילל המשיב את אמו ואיים על חייה. בכך לא נסתיימו מעלליו, שכן בהמשך הוא גרם נזק לאחד מחדרי הבית בכך ששבר את החלון וקרע רשת בחדר שינה.

4.לטענת המאשימה המופיעה בסעיף 5 לעובדות כתב האישום, המשיב עבר את העבירות המיוחסות לו בהיותו בגילופין.

5.בטיעוניה, טענה ב"כ המבקשת, כי בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב. אשר לעילת המעצר, נטען כי העבירות בהן הוא מואשם מקימות עילת מעצר וביצוען מסכן את בטחון משפחתו ובטחון הציבור, והעבירות בוצעו בהיותו בגילופין. עוד נטען בבקשה כי מסוכנותו של המשיב אינה מוטלת בספק שכן לחובתו 4 הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות של אלימות ואיומים, וכי תלויים ועומדים נגדו 2 עונשי מאסר על תנאי הבשלים כיום להפעלה.

6.ב"כ המשיב, עו"ד אלכס רוזנברג, התנגד לבקשת המאשימה. לדבריו, אין בידי המאשימה ראיות לכאורה כלל. אשר לעבירה שעניינה היזק לרכוש במזיד, טען ב"כ המשיב כי אין כל ראיה בתיק הקושרת את המשיב לביצוע העבירה של היזק לרכוש. אשר לעבירות האחרות, טען ב"כ המשיב כי עומדת למשיב הגנה של שכרות, הכל כעולה מהוראות סעיף 34 ט' לחוק העונשין התשל"ז – 1977, שכן לדבריו, המשיב זכאי להגנה מחמת שכרותו עת התרחשו הארועים נשוא כתב אישום זה משום שהתנהגותו של המשיב נגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת.

7.לענין זה הרחיב הסנגור בטיעוניו תוך שהוא מדגיש כי אמו של המשיב, המתלוננת בתיק, ציינה והדגישה כי בנה המשיב היה שיכור לחלוטין. הסנגור הדגיש כי גם בחקירתו הראשונה במשטרה, עת ישב ממנו החוקר מרחק של מטר וחצי, ניתן היה להריח ריח אלכוהול חריף מפיו של המשיב. לטענת הסנגור, בבוא ביהמ"ש לבחון אם עומדת למשיב ההגנה של שכרות בקשר לעבירות שיוחסו לו, אל לו להתעלם מן העובדה שהעבירה המיוחסת למשיב, עבירה של איומים, דורשת כוונה מיוחדת. הסנגור הגיש לביהמ"ש פסיקה התומכת לדבריו בטענתו, ת.פ. 8024/07 בביהמ"ש המחוזי בבאר שבע מפי כב' השופטת ברקאי. לסיכום טען הסנגור, כי המדובר בעבירה שבוצעה אגב שכרותו של המשיב ולפיכך לא ניתן להרשיעו בעבירה המיוחסת לו משום שמחמת השכרות לא היתה לו מודעות מלאה לפרט מפרטי העבירה.

8.נוכח טענותיו של הסנגור אסקור תחילה את חומר הראיות שבתיק.

9.מהודעה של המתלוננת, הגב' ילנה פרולוב, מתברר כי המשיב הגיע לביתו סמוך לשעה 00:30, בין המשיב לאמו פרץ ויכוח לאחר שזו דרשה ממנו לחדול משתיה, המשיב החל לקלל את אמו, זו נבהלה והצליחה להימלט מן הבית. מששבה לביתה החל המשיב להשתולל, כך מספרת האם, לדבריה, המשיב נטל סכין ואיים לדקור עצמו בבטן. המתלוננת הדגישה כי המשיב ניסה לשלוח יד בנפשו בעבר.

10.חמש שעות לאחר מסירת הודעת האם נחקר המשיב תחת אזהרה בתחנת משטרת חדרה לאחר שהובא לשם מביה"ח הלל יפה. החוקר אשר גבה את הודעתו ציין כי ממרחק של מטר וחצי הריח מפיו של המשיב ריח של אלכוהול.

11.בחקירתו, טען המשיב, כי לא לגם אלכוהול כלל. לדבריו, אמו שיקרה בחקירתה משום שמששב לביתו תפס את אמו בוגדת באביו ומקיימת יחסי מין עם אדם אחר. לדבריו, הוא החל לקללה. המשיב הכחיש כי פגע ברכוש בבית. משנדרש להשיב כיצד נמצאו כתמי דם על הרצפה בחדרו, הוא טען כי נפל על זכוכיות בחדרו לאחר שהשוטרים ניפצו את החלון. המשיב הכחיש בחקירה שאיים על אמו.

12.בהודעה נוספת שנגבתה מאמו של המשיב, עולה כי היא הבחינה שהמשיב מחזיק בידו בקבוק וודקה, חציו מלא, היא דרשה ממנו להפסיק לשתות ובתגובה הוא חבט בדלת המקרר. האם ציינה כי הצליחה להימלט מן הבית אולם בשובה הבחינה כי בנה המשיב יושב על אדן החלון ובידו סכין. לדבריה, המשיב ניסה לדקור עצמו בבטן וכתוצאה מכך הוא נפל מאדן החלון אל תוך חדרו.

המתלוננת הדגישה כי עם בוא השוטרים הם ניסו להשפיע עליו לפתוח את הדלת אולם המשיב סרב ורק כעבור חצי שעה הוא נעתר להם ופתח את הדלת.

13.בתאריך 8.8.10 נחקר המשיב פעם נוספת. באמרה זו שנגבתה תחת אזהרה חזר בו המשיב מחלק מן האשמות כלפי אמו. לדבריו, הוא לא איים עליה אלא קילל בלבד. המשיב הכחיש כי גרם נזק לרכוש בביתו.

14.עוד אציין כי מדו"ח הפעולה של אחד השוטרים אשר עצרו את המשיב, מתברר כי בדרכם לביה"ח דקות לאחר מעצרו איבד המשיב את הכרתו ומפיו נזל רוק.

15.מדו"ח פעולה נוסף אשר נרשם בביה"ח התברר כי המשיב התפרע בבית החולים, הוא השתולל, קילל בשפה הרוסית ותלש מידו את הפרפר ממנו נלקח דם לבדיקה. בהמשך החל להוציא דם מידו ולמרוח על בגדיו.

16.לאחר עיון בחומר הראיות, סבורני כי קיימות ראיות לכאורה אשר יש בכוחן, אם תמצאנה אמינות, להביא להרשעתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו, לרבות לעבירות של היזק לרכוש במזיד, שכן לטענת האם, היא הבחינה בנזק לרכוש לאחר שנכנסה לחדרו.

17.כאמור, הסנגור טוען, כי המשיב זכאי להנות מהגנת השכרות, הכל כמפורט בסעיף 34 ט' לחוק העונשין התשל"ז – 1977. כידוע, הגנת השכרות מוסדרת בסעיף 34 ט' לחוק העונשין, והיא קובעת כי:

"(א) לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו...