מדינת ישראל נ' פרודן(אסיר)

גזר דין

1.בתאריך 22.3.2010 הרשעתי את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן:

ניסיון פציעה כשהעבריין מזויין- עבירה לפי סעיף 334 + 335(א)(1) + 25 לחוק העונשין – תשל"ז- 1977.

איומים- עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין- תשל"ז - 1977.

חבלה במזיד ברכב- עבירה לפי סעיף 413 ה' לחוק העונשין- תשל"ז- 1977.

פריצה לרכב – עבירה לפי סעיף 413 ו' + 25 לחוק העונשין- תשל"ז- 1977.

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו- עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין- תשל"ז- 1977.

תקיפת שוטר במילוי תפקידו- עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין- תשל"ז- 1977.

החזקת סכין למטרה לא כשרה- עבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין- תשל"ז - 1977.

היזק לרכוש במזיד- עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין – תשל"ז- 1977.

2.הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות – בית המשפט שמע את כל עדי התביעה בתיק שכן הנאשם טען כל העת כי נפלה טעות בזיהוי וכי הוא אינו האדם אשר ביצע את המיוחס לו בכתב האישום ובסופו של יום קבעתי כי המאשימה עמדה בנטל והוכיחה את עובדות כתב האישום המתוקן מעבר לספק סביר.

בתאריך 25.3.2010 טענו הצדדים לעונש.

3.ב"כ המאשימה אישר כי לנאשם אין הרשעות קודמות, אך טען כי למעשה מדובר בניסיון לפיגוע שכן הנאשם יצא וניסה לדקור עוברים ושבים, ללא כל סיבה נראית לעין וללא מניע, ללא היכרות מוקדמת עם איש מהקורבנות.

כוונתו של הנאשם הייתה לפגוע פיזית באנשים, הוא רץ אחוז אמוק עם סכין ביד, ניסה לפגוע במתלוננים, האזרחים שנקלעו במקרה למקום ולאחר מכן, התעמת אף עם אנשי החוק, אשר הגיעו למקום.

גם העובדה כי השוטר שלף נשק לא הרתיעה את הנאשם, אשר המשיך לעמוד מולו עם סכין.

הנאשם גם לאחר שנעצר המשיך להשתולל, הן בניידת בדרך לתחנה והן בתחנה עצמה.

העובדה כי איש לא נפגע מהסכין הנה מקרית וניתן לזקוף אותה למזל ולפעולה נכונה של אנשי המשטרה.

לעדים שהעידו נגרמו חבלות פיזיות, נזק נפשי ונזק לרכוש.

הנאשם לא התחרט על מעשיו, אלא המשיך וטען כי זה לא הוא.

אשר על כן ביקש ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר מותנה ופיצוי לכל אחד ואחד מהקורבנות שנפגעו.