מדינת ישראל נ' פקיה
|
תת"ע בית משפט השלום לתעבורה בירושלים |
6118-06-11
18.3.2013 |
|
בפני : אברהם טננבוים |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל |
: ריאד פקיה |
| גזר-דין | |
גזר דין
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה על סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961. הנאשם הודה בביצוע העבירה.
לאחר הודאת הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, המאשימה בטיעוניה לעונש ביקשה להפעיל את העונש המאסר על תנאי של עשרה חודשים, שהושת על הנאשם ע"י כב' השו' א' חן בתיקים פ"ל 164/08, פ"ל 165/08 ו- פ"ל 500/08.
מנגד, הסניגור הביע את התנגדותו להפעלת עונש המאסר על תנאי מאחר שלטענתו עסקינן בעבירה שונה שאינה מפעילה את התנאי. בהחלטה מפורטת שניתנה על ידי ביום 03.03.13 נדחתה טענת הסניגור לאחר שקבעתי כי ניתן להפעיל את עונש המאסר על תנאי שכן עבירה של נהיגה ללא רישיון בתקוף הינה עבירה בניגוד לסעיפים 10(א) ו- 67 לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961. והכל מהנימוקים שפורטו בתת"ע 6118-06-11 מדינת ישראל נ' פקיה (לא פורסם, 03.03.13).
במהלך הדיון שהתקיים לפניי ביום 14.03.13 ביקש ב"כ הנאשם להתחשב בנסיבות האישיות של הנאשם. ציין כי מדובר בנאשם בן 42 נשוי ואב לשבעה ילדים, המנהל אורח חיים נורמטיבי. עוד ציין כי הנאשם עובד לכלכלת משפחתו "בעוף ירושלים", ושלילת רישיונו לתקופה ארוכה תפגע קשות בפרנסת המשפחה שכן הנאשם הוא המפרנס היחיד.
באשר לנסיבות ביצוע העבירה ציין הנאשם הסתבך בשל חובות רבים למרכז לגביית קנסות ובהוצאה לפועל. לטענת הסנגור, מאז המקרה הנאשם הפיק את הלקח ועשה את כל הניתן ושילם את חובותיו והסדיר את רישיונו. וכאן יש להסביר קימעה. הנאשם הוא אחד מבין אותם מאות אלפים שהסתבכו עם רישיונם עקב חובות למרכז קנסות ו/או להוצאה לפועל בית משפט זה ראה אלפי נהגי אלו במהלך השנים. מבחינת בית המשפט, הרי כשמקרה כזה מגיע לידיו, נוח לו ביותר להטיל על הנאשם עונש כלשהו (מאסר בפועל, מאסר על תנאי או פסילת רישיון) ובכך "לסיים" את התיק. אולם בפועל, הבעיה איננה נפתרת אלא מוחמרת.
אין טעם בקנס, משום שהנאשם ממילא לא משלם וזו הסיבה להסתבכותו. אין טעם בפסילה, משום שהוא הוכיח על עצמו כי הוא נוהג ללא רישיון. ניתן להטיל מאסר (או מאסר על תנאי) אך עונש זה יקר ואיננו פותר את הבעיה שכן כשהנאשם משתחרר מהמאסר, הוא ישוב לנהוג.
דרך אחת הקשה הרבה יותר לשופט היא ללחוץ על הנהג ולעזור לו לעזור לעצמו. קרי, לשלם את הקנסות ולעבור מבחן מעשי ותיאוריה מחדש עד אשר יוציא רישיון וינהג כחוק. זוהי הדרך שבה נוקט מותב זה למרות שהיא הקשה ביותר עבורו.
כך גם נהגתי הפעם. הנאשם הנאשם שינס מותניו ועמל קשות ושילם למעלה מ- 66,000 ₪ עד להחזקת רישיון הנהיגה כדין. נציין כי לא מדובר בקנסות מקורים אלא בקנסות שטפחו כבצק וצברו פיגורים ו/או כפלים ו/או קנסות איחורים ועוד.
יתרה מזאת, נציין כי מדובר בנאשם קשה יום שלדאבוננו לא זכה להשכלה הולמת וכושר הפרנסה שלו נמוך יחסית, מכאן שמאסרו ושלילת רישיונו לתקופה ארוכה תהא לא מידתית ותפגע קשות בכלכלת המשפחה שבלאו הכי אינו קל.
לאמור יש להוסיף כי תיקון 113 לחוק העונשין שעניינו "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה", התיקון קובע את העיקרון המנחה בענישה ואת השיקולים שבית המשפט רשאי לשקול בעת מתן גזר הדין. סעיף 40ג ו- 40ד לתיקון קובעים כי בית משפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם, בהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, מידת הפגיעה, מדיניות הענישה הנהוגה בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור.
העונש ההולם על עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף נע בין קנס סמלי ועד מאסר בפועל לתקופה קצרה או ארוכה (שיכול להיות גם בעבודות שירות). הכל בהתאם לשאר הנסיבות ולהקשר העניינים. ובנוסף כמובן מאסר על תנאי. במקרה שלפנינו, אין המתחם מכיל מאסר על תנאי לתקופה ארוכה.
לנוכח האמור, ולאחר ששקלתי לקולא את מצבו המשפחתי, הכלכלי, חרטתו, הודאתו המהירה וכיום החזקת רישיון הנהיגה כדין ; מאידך את חומרת העבירה של נהיגה ללא רישיון בתוקף, ואת הסיכון הממשי שיש בעבירה זו לציבור המשתמשים בדרך ואת מדיניות הענישה ואת עברו התעבורתי אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
אני מאריך את עשרה חודשי המאסר על תנאי שהושתו על הנאשם בפ"ל 164/08, לתקופה של שנתיים מהיום.
קנס בסך 42,000 ₪ או 21 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 18.4.2013. במידה ולא ישולם עד מועד זה, הרי ביום ראשון 21.4.2013 בשעה 10:00 הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בבית הסוהר ימ"ר ניצן כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל אפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים 08-978-7377 08-978-7336
בנסיבות העניין אין מקום לרכיבי ענישה נוספים.
המזכירות תשלח העתק גזר הדין לב"כ הנאשם עו"ד פתחי ולתביעה.
זכות ערעור לשני הצדדים לבית-המשפט המחוזי תוך 45 יום מיום קבלת גזר הדין.
ניתן היום, ז' ניסן תשע"ג, 18 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|