מדינת ישראל נ' פנחס אלעד

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם ביום 31/10/11.

בשל טענותיו של הנאשם, מצאתי להורות על בדיקה יסודית שלהן, תוך צירוף אסמכתאות לתשובת המאשימה.

המאשימה התנגדה לבקשה, תוך שהיא מנמקת את התנגדותה ומצרפת אליה את חומר הראיות התומך לשיטתה בהתנגדותה.

בשל העיכוב במתן התנגדותה ואי סריקת החומר שצירפה התעכבה מתן החלטתי זו, ועתה כשכל החומר מונח בפני הנני נדרש להכריע בבקשה.

באשר לזימונו של המבקש למשפט, טוען המבקש בתצהיר התומך בבקשתו, כי ההזמנה למשפט אינה נושאת את חתימתו וכי לא קיבל עותק כלשהו מההזמנה למשפט. לדבריו, נדהם לקבל את פסק הדין ביום 15/11/11 מאחר ולא קיבל כל הזמנה לדין.

באשר לסיכויי הגנה, והתייחסות לגופה של העבירה בה הורשע, אין בבקשה או בתצהיר התומך בה כל התייחסות.

לאחר שבחנתי את כל החומר המונח בפני נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.

מדובר בדו"ח/הזמנה למשפט ביחס לעבירה של נהיגה בשכרות מיום 14/5/11 שעה 03:40 עת נעצר המבקש ע"י השוטרים במתחם האום סנטר בקרית אתא. עורך הדו"ח השוטר מוריס נוסירי מציין, בדו"ח, כי מסר את ההזמנה למשפט לידי המבקש. חתימתו של המבקש מתנוססת בתחתית הדו"ח בחלק "אישור מסירה". המבקש אמנם כופר בכך שזו חתימתו, אך לא מדובר אך במסירת ההזמנה לידיו, אלא בתהליך ארוך ומפורט, של בדיקת שכרות, שעבר המבקש אותה עת ע"י השוטרים. כך למשל, נמצא בחומר הראיות, אישור בדבר נטילת רשיון הנהיגה מהמבקש לאחר שבדיקות השכרות שעבר הראו כי הוא נוהג שיכור. באישור מפורטים כל פרטיו של המבקש, ואף אישור זה נושא את חתימת המבקש הדומה מאוד לחתימה ע"ג ההזמנה למשפט. המבקש עצמו אישר לבית המשפט, בהודעה ששיגר בענין הפקדת הרשיון, כי רשיון הנהיגה נלקח ממנו ע"י השוטרים, כשנעצר על ידם, דבר המחזק ומאמת את האישור שבפני הנושא את חתימתו כאמור.

יתרה מזאת, פלטי מכשיר הינשוף, דו"ח העיכוב, דו"ח על ביצוע בדיקת שכרות, הודעה על שימוע, דרישה להבדק במכשיר ינשוף, תחקור חשוד – כל אלה נושאים חתימה דומה לזו המתנוססת ע"ג ההזמנה למשפט של המבקש. יודגש, כי המבקש לא טוען כי כל האירוע בו נעצר ע"י השוטרים, לא אירע, אלא מיקד את טענתו באי החתימה על ההזמנה למשפט ואי קבלתה. ודוק: גם אם ההזמנה למשפט לא הייתה נושאת את חתימתו, אך מצוין בה כי היא נמסרה לידיו, די בכך כדי למלא אחר הזמנתו כדין למשפטו.

נוכח האמור לעיל, אין בידי לקבל את טענת המבקש כי לא ידע על משפטו, ומכאן שאין בפני הצדקה לאי התייצבותו למשפט. למבקש ניתן יומו, ומשלא התייצב נשפט בהעדרו כדין.

המבקש לא מצא לנכון להתייחס לראיות ולסיכויי הגנה, כפי שמחייבת הפסיקה הדנה בבקשות לביטול פסק דין, ודי בדברים דלעיל כדי להביא לדחיית בקשתו, אך לא אעשה מלאכתי קלה ואתייחס בקצרה אף לראיות לעיצומן כדי להפיג כל חשש לעיוות דין וזאת נוכח העבירה בה הורשע המבקש.

השוטרים מציינים בדו"ח הנסיבות שעצרו את רכבו של המבקש לבדיקה אקראית. תוך כדי שיחה עם המבקש נדף מפיו ריח של אלכוהול, הוא התבקש לעבור בדיקת נשיפון, זו נערכה לו, וחיזקה את החשד שהוא נוהג בגילופין. הוא עוכב לצורך ביצוע בדיקה במכשיר הינשוף. השוטרים מציינים, כי המבקש היה כל העת בפיקוח צמוד שלהם, ולא הכניס דבר מאכל/שתיה לפיו ולא עישן. במהלך ההמתנה לבדיקת הינשוף עבר בדיקת מאפיינים. בתחקור שנערך לו באותו מעמד אישר, כי שתה בירה במועדון לילה, לטענתו שתה רק כוס בירה. דגימת אויר נשוף שניטלה ממנו באמצעות מכשיר הינשוף מיד לאחר מכן, לימדה על ריכוז אלכוהול של 320 מק"ג בדמו של המבקש, ועל כן נמצא שיכור. בתיק קיים פלט כיול המעיד על כך שהמכשיר כוייל בתחילת המשמרת ועל כן תוצאות הבדיקה מדויקות.

לפיכך, בשים לב לבדיקה המדעית שעבר המבקש, אמינות מכשיר הינשוף וממצאיו כפי שנקבע בפסיקה (עפ"ת (ירושלים) 25457-04-10 - מדינת ישראל נ' עינת מלכה עוזרי (2010), העובדה שהמבקש קשר עצמו לעבירה והודה ששתה אלכוהול במועדון לילה טרם הנהיגה, הורשע המבקש בדין ולא קיים חשש לעיוות דין.

הבקשה נדחית.

ככל שלא שולם הקנס, אני מורה על ביטול תוספות הפיגורים שהצטברו עליו, הקנס ישולם בשיעורים עליהם הוריתי בגזר הדין, תשלום ראשון החל מה- 15/1/12, המזכירות תשגר לסניגור שוברי תשלום.

ניתנה היום, ו' טבת תשע"ב, 01 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: