מדינת ישראל נ' פליימן(אסיר) ואח'

החלטה

1.בפניי בקשת המבקשת להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים כנגדם בתיק העיקרי – ת.פ. 39782-03-12 (להלן: "התיק העיקרי").

2.יובהר, כי בעובדות כתב האישום בתיק העיקרי נטען, כדלקמן: ביום 6/3/12, במהלך מספר שיחות טלפוניות, החל משעה 17:42 לערך, יצר משיב מס' 1 קשר עם אחר (להלן: "האחר") על מנת לרכוש ממנו סם מסוכן מסוג קוקאין, במהלך שיחות אלו מסכמים השניים על מועד העברת הסם, כמות הסם, המקום בו ייערך המפגש וזהות מקבל הסם מטעמו של משיב מס' 1. בהמשך לכך, במהלך מס' שיחות טלפון, קשרו המשיבים קשר ביניהם על בסיס התיאום הנ"ל ובמקביל לו זאת על מנת לקבל ולהחזיק בסם מסוג קוקאין בכמות שאינה לצריכה עצמית (להלן: "קשירת הקשר"). ביום 6/3/12, בין השעה 20:31 לשעה 20:37, בהמשך לאמור לעיל, וכפועל יוצא מקשירת הקשר, הגיע משיב מס' 1 יחד עם י.ל., ילידת 1995 (להלן: "הקטינה") לכביש גישה ליד תחנת אוטובוס על כביש 866, סמוך ליציאה מהישוב עין אל אסד, שהינו מקום המפגש, ובו קיבל משיב מס' 2 לידיו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל נטו של 19.576 גרם (להלן: "הסם"). בהמשך לכך, בין השעה 20:37 לשעה 20:43, העביר משיב מס' 2 את הסם לקטינה, זאת על מנת שיוחבא בחזייתה ובמקביל החל משיב מס' 2 לנסוע ממקום המפגש לכיוון כרמיאל עד שנעצר על ידי שוטרים.

3. למשיבים מיוחסות בכתב האישום בתיק העיקרי העבירות הבאות: החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, בצוותא חדא, לפי סעיף 7 (א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973, וסעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז-1977, וכן קשירת קשר לעשות פשע, עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק הנ"ל.

4.הסנגורים המלומדים אישרו במהלך הדיונים בפניי בבקשה זו קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיבים, כנדרש לצורך שלב זה של הדיון בבקשה למעצר עד תום הליכים, אם כי טען ב"כ משיב מס' 1, כי יש ליתן את הדעת לכך שהראיות לכאורה נגד מרשו עולות בעיקרן מראיות נסיבתיות. ב"כ משיב מס' 1 הבהיר כי, נוכח האמור לעיל, מתעתד משיב מס' 1 לנהל משפט בתיק העיקרי, דבר שיארך זמן, שכן בכוונת משיב מס' 1 לערער את תמונת הראיות הנסיבתיות העולה מתיק החקירה. יובהר, כי עיינתי בתיק החקירה ועיון זה מלמד בדבר קיומן של ראיות לכאורה, אשר די בעוצמתן בשלב זה על מנת לבסס את תמונת הראיות לכאורה הנדרשת לצורך הארכת מעצרם של המשיבים על תום ההליכים נגדם. ודוק: לגבי משיב מס' 1 קיימות הקלטות של שיחות, אשר בוצעו לכאורה בינו ובין האחר הנזכר בכתב האישום, וכן קיימות ראיות לכאורה להתקשרות טלפונית בין המשיבים בסמיכות לשיחות הנ"ל שבין משיב מס' 1 לאחר, דבר המבסס את הנטען בכתב האישום לגבי קשירת הקשר בין המשיבים ולגבי חלקו של משיב מס' 1 בביצוע העבירה של החזקת סם שלא צריכה עצמית. זאת ועוד, הקטינה בהודעתה במשטרה מיום 8/3/12 בשעה 17:10 מבהירה, כי משיב מס' 1 התקשר פעמיים אל משיב מס' 2, זאת במהלך נסיעתה עם משיב מס' 2, כנזכר בכתב האישום. הקטינה ידעה לתאר את משיב מס' 1 וכן ציינה בהודעתה הנ"ל את כינויו של משיב מס' 1 ("פליי"), כינוי הנזכר גם בהודעת בת זוגו של משיב מס' 1, שחר גריננקו. אין להתעלם מכך שהקטינה סיפרה לראשונה על חלקו של משיב מס' 1 בהודעתה הנ"ל, אולם בד בבד הסבירה הקטינה בהודעה, כי לא סיפרה הכל בהודעותיה הקודמות מחמת פחד. בכל מקרה, שאלת אמינותה של הקטינה אמורה להתברר במסגרת שמיעת הראיות בתיק העיקרי ולא בשלב זה של הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים. די בתמונת הראיות הקיימת כאמור בתיק החקירה נגד משיב מס' 1, בכדי ללמד בדבר קיומן של ראיות לכאורה אשר יש בהן משום פוטנציאל להביא להרשעת משיב מס' 1 בדין בתיק העיקרי, אף כי אכן מדובר בראיות נסיבתיות בעיקר. בשלב מקדמי זה בית המשפט אינו נדרש לעמוד על משקלן של הראיות ולקבוע ממצאים בשאלת מהימנות העדים, ודי כי שוכנע שישנו פוטנציאל ראייתי להרשעת הנאשם בתום ההליך המשפטי (ראה בש"פ 2607/10 פיניין נ' מדינת ישראל, 18/4/10). ביהמ"ש העליון בחן בהחלטתו בבש"פ 1907/12 טלאל אבו מנאע נ' מדינת ישראל ראיות נסיבתיות, אשר קשרו את המערער במקרה הנ"ל לביצוע העבירות, זאת בדומה לתמונה הראייתית הקיימת בעניינו של משיב מס' 1, אשר לגביו אין חולק כי עיקר הראיות נגדו הן ראיות נסיבתיות. ביהמ"ש העליון מפי כב' השופט פוגלמן הדגיש בהחלטתו הנ"ל כי "...ראיות נסיבתיות עשויות להספיק לצורך הרשעה, אם הן מובילות בהכרח למסקנה הגיונית כי הנאשם אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו. "השאלה היא אם... זו אכן המסקנה העולה בהכרח מן הראיות, או שקיים הסבר סביר אחר לעובדות העולות מן הראיות. ברור כי התשובה תלויה במידה רבה בניסיון החיים ובשכל הישר של השופט".

בנסיבות התיק שבפנינו מארג הראיות נגד משיב מס' 1 מעלה בשלב מקדמי זה של הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים את המסקנה ההגיונית, לפיה משיב מס' 1 ביצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו, ובכך די לצורך הקביעה כי בתיק החקירה פוטנציאל ראייתי להביא להרשעת משיב מס' 1 בתום ההליך המשפטי בתיק העיקרי, וכי עסקינן בראיות לכאורה בעוצמה הנדרשת לצורך שלב זה, אם כי ברי כי אין להתעלם לחלוטין מכך שעיקר הראיות הקושרות את משיב מס' 1 לעבירות המיוחסות לו, הינן כאמור ראיות נסיבתיות, ויש ליתן את הדעת במידת מה לאמור לעיל, זאת במסגרת בחינת חלופת המעצר המוצעת בעניינו של משיב מס' 1.

באשר למשיב מס' 2, יצוין, כי משיב מס' 2 הודה בחקירתו במשטרה כי רכש את הסמים המסוכנים, אשר נתפסו בתיק החקירה, ולגביהם קיימת חוות דעת מומחה, כי עסקינן בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל נטו של 19.576 גרם (ראה הודעתו במשטרה של משיב מס' 2 מיום 7/3/12 בשעה 02:16). עוד יובהר בנקודה זו, כי משיב מס' 2 החליט בהודעותיו המאוחרות להודעה הנ"ל לשמור על זכות השתיקה ולא לענות לשאלות שהוצגו בפניו. כן יש להוסיף, כי הקטינה, חברתו של משיב מס' 2, מבססת בהודעותיה במשטרה את הנטען בכתב האישום לגבי העבירות המיוחסות למשיב מס' 2, דבר המתווסף ראייתית להודעתו הנ"ל של משיב מס' 2 ולראיות הנוספות בתיק החקירה, לרבות דו"חות פעולה של שוטרים ומחקרי התקשורת המלמדים לכאורה בדבר קיומן של שיחות בין המשיבים.

5.עילת המעצר במקרה דנן נעוצה בחזקת המסוכנות הסטטוטורית הנובעת מכך שלמשיבים מיוחסת עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, וכן נובעת עילת המעצר בעיקרה מהיסוד הסביר לחשש שמא שחרורם של המשיבים יסכן את בטחון הציבור, על רקע חומרת העבירות המיוחסות להם ותוך מתן הדעת לכמות הסם בה עסקינן ולסוגו (קוקאין במשקל של 19.576 גרם). לאמור לעיל יש להוסיף, כי הקטינה, שהינה חברתו של משיב מס' 2, הינה עדת תביעה בתיק העיקרי, ומשכך גם קיים חשש שמא שחרורם של המשיבים יביא לשיבוש מהלכי משפט ולהשפעה על העדה הנ"ל. באשר למשיב מס' 1, יש להוסיף בנקודה זו כי בעברו הרשעות קודמות בעבירות שונות, לרבות בעבירות סמים, אם כי עסקינן בעבירות סמים מסוג עוון בלבד, שעניינן החזקת סם לצריכה עצמית.

6. בתיתי את הדעת לעברו הנקי של משיב מס' 2, ולחובתו של בית המשפט לבחון כמעט בכל מקרה ומקרה את האפשרות לשחרר נאשם בדרך של חלופת מעצר אשר תוכל להבטיח את תכלית המעצר, ומבלי להתעלם מחומרת העבירות המיוחסות למשיבים, על רקע סוג הסם וכמותו (קוקאין במשקל נטו של 19.576 גרם), הוריתי בדבר קבלת תסקירי מעצר בעניינם של המשיבים.

7.תסקירי המעצר הראשונים שהוגשו בתיק זה בעניינם של המשיבים לא באו בהמלצה אודות שחרור המשיבים לחלופת מעצר. ודוק: תסקיר המעצר מיום 3/5/12 בעניינו של משיב מס'1 קבע, כי חלופת המעצר שהוצעה הינה חלשה, נוכח העובדה שהוריו של משיב מס' 1 היכולים לפקח עליו אינם נמצאים בביתם במרבית שעות היום; תסקיר המעצר מיום 30/4/12 בעניינו של משיב מס' 2 הגיע לכלל מסקנה כי חלופת המעצר שהוצעה, לפיה ישהה משיב מס' 2 במעצר בית בבית הוריו בפיקוחם ובסיוע חברת ילדות שלו, הינה חלופה נאותה, אולם לא באה בהמלצה שחרורו של משיב מס' 2 ממעצר, זאת נוכח התרשמות שרות המבחן מדפוס של הסתרה בקרב משיב מס' 2, דבר המעלה, לדעת קצינת המבחן, את רמת הסיכון להישנות מעורבות של משיב מס' 2 בפלילים. עם זאת, תסקירי המעצר המשלימים הגיעו לכלל מסקנה, כי ניתן לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר. יובהר, כי תסקיר המעצר המשלים בעניינו של משיב מס' 1 הגיע לכלל מסקנה כי, בנוסף להוריו של משיב מס' 1, תוכלנה שלוש מפקחות נוספות (אמה של בת זוגו של משיב מס' 1, דודתו של משיב מס' 1 וחברת משפחה) לפקח נאותה אחר היות משיב מס' 1 במעצר בית, זאת בשעות בהן הוריו של משיב מס' 1 ימצאו במקום עבודתם. בנוסף, הומלץ בתסקיר המעצר המשלים בדבר מתן צו פיקוח מעצרים בעניינו של משיב מס' 1, לפיו ישתתף משיב מס' 1 בקבוצה לעצורה בית במשרדי שרות המבחן בצפת, תוך ביצוע בדיקות שתן לבדיקת ניקיונו מסמים.

מתסקיר המעצר המשלים בעניינו של משיב מס' 2 עולה, כי משיב מס' 2 שיתף את שרות המבחן בדבר שימושו לרעה בסמים והביע הסכמה להשתלב בתהליך טיפולי. נוכח שיתוף הפעולה של משיב מס' 2 עם שרות המבחן, ומשמצא שרות המבחן את חלופת המעצר המוצעת כחלופה ראויה, המליץ שרות המבחן בתסקיר המעצר המשלים בדבר שחרור משיב מס' 2 לחלופת מעצר בבית הוריו בכרמיאל, בפיקוח ההורים ובפיקוחה של אירנה, חברת ילדות של משיב מס' 2, זאת בנוסף להטלת צו פיקוח מעצרים על משיב מס' 2, לרבות ביצוע בדיקות שתן לצורך בדיקת נקיונו של משיב מס' 2 מסמים.

8.בישיבה בפניי ביום 24/5/12 העידו ונחקרו המפקחים המוצעים מטעמם של המשיבים.

9.הוריו של משיב מס' 1 הבהירו, כי הם עובדים בימים א' עד ה' עד שעות אחר הצהריים והביעו נכונות לפקח על משיב מס' 1 ביתר שעות היממה. להסדרת הפיקוח על משיב מס' 1 בשעות עבודתם של הוריו הוצעו בישיבה הנ"ל כמפקחות שתיים משלוש המפקחות שנבחנו והומלצו על ידי שרות המבחן. עסקינן בגב' ליליה אטלס, דודתו של משיב מס' 1 (להלן: "הדודה") העובדת כמורה למוסיקה בשעות אחר הצהריים ויכולה לפקח נאותה על משיב מס' 1 בשעות הבוקר והצהריים, מה גם שהתרשמתי כי הדודה הינה אישה נורמטיבית אשר נכונה לפקח באופן צמוד ומלא על משיב מס' 1 במסגרת היותו נתון במעצר בית. המפקחת השנייה, אשר הוצעה בישיבה הנ"ל, כמו גם בפני שרות המבחן על ידי משיב מס' 1, הינה הגב' אליסיה ליבניץ (להלן:"אליסיה"), שהינה חברה של אמו של משיב מס' 1 ואינה עובדת ולפיכך תוכל לפקח באופן צמוד ומלא על משיב מס' 1 במסגרת מעצר הבית כל אימת שתידרש לכך. התרשמתי כי אליסיה נכונה אף היא לפקח באופן צמוד ומלא על משיב מס' 1 ולדווח למשטרה בדבר הפרת תנאי שחרורו, במידה ויפר משיב מס' 1 את תנאי השחרור.

10.בישיבה הנ"ל בפניי נבחנה גם חלופת המעצר שהוצעה בפני שרות המבחן על ידי משיב

מס' 2. הוריו של משיב מס' 2 הבהירו בדבריהם בפניי, כי הם עובדים בימים א' עד ה' משעות הבוקר ועד לשעות אחר הצהריים, ולפיכך יוכלו לפקח על משיב מס' 2 ביתר שעות היממה. התרשמתי כי הוריו של משיב מס' 2 נכונים ומסוגלים לפקח נאותה על משיב מס' 2 במסגרת שהייתו במעצר בית מלא בביתם, זאת בשעות בהן אינם עובדים. כמפקחת נוספת הוצעה, כאמור לעיל, חברת ילדות של משיב מס' 2, הגב' אירנה רוגוזינסקי (להלן: אירנה"), אשר עובדת בשעות אחר הצהריים, ולפיכך תוכל לפקח על משיב מס' 2 בשעות הבוקר והצהריים. המפקחת הנ"ל הביעה נכונות לפקח על משיב מס' 2 בשעות בהן ישהו הוריו במסגרות עבודתם והתרשמתי, כמו גם שרות המבחן, כי עסקינן במפקחת ראויה ונורמטיבית הכשירה לפקח על משיב מס' 2.

11.נוכח התרשמותי הנ"ל מחלופות המעצר המוצעות בעניינם של המשיבים ונוכח האמור בתסקירי המעצר בעניינם של המשיבים, והעובדה כי אף שרות המבחן התרשם שעסקינן בחלופות מעצר נאותות, אשר תוכלנה להבטיח כראוי את תכלית המעצר במקרה שבפנינו, הגעתי לכלל מסקנה כי מן הראוי לשחרר את המשיבים ממעצר במוצע על ידי שרות המבחן וכפי שהוצע במסגרת הישיבה הנ"ל בפניי, כל זאת בצד הטלת צו פיקוח מעצרים על כל אחד מן המשיבים.

12.לסיכום, נוכח כל האמור לעיל, ובהתחשב בעברו הנקי ללא רבב של משיב מס' 2, וכן בעובדה שאין בעברו של משיב מס' 1 עבירות סמים מסוג פשע, הנני מחליטה לשחרר את המשיבים ממעצר,זאת בתנאים הבאים:

-משיב מס' 1 ישהה במעצר בית מלא בבית הוריו שברח' אשכולות 76/6 בכרמיאל בפיקוח הוריו, מר שמעון פליימן והגב' מרינה ליטבק, וכן בפיקוח נוסף של המפקחות, הגב' ליליה אטלס והגב' אליסיה ליבניץ, אם לסירוגין ואם יחדיו.

על משיב מס' 1 להימנע מיצירת קשר כלשהו עם עדי התביעה בתיק העיקרי.

-ניתן בזה צו פיקוח מעצרים למשך 6 חודשים, לפיו ישתתף משיב מס' 1 בקבוצה לעצורי בית במסגרת שרות המבחן. לפיכך, יהא רשאי משיב מס' 1 לצאת ממעצר הבית, זאת אך ורק לצרכי ההשתתפות בקבוצה הנ"ל, המתקיימת בימי ד' מהשעה 13:30 עד לשעה 15:00, ובליווי צמוד ומלא של אחד מן המפקחים הנ"ל.