מדינת ישראל נ' פלטין(עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין.

כעולה מכתב האישום, בילה המשיב לילה של שתיה לשוכרה עם חברו-שכנו ודים, ובמהלך השתיה אמר המשיב לודים כי לא יסלח לו על שהסגיר חבר של המשיב בשם אולג למשטרה, הוציא סכין מטבח ודקר את הודים בחלקי גופו השונים, לאחר מכן הלך ודים לדירתו, הביא סכין משלו והשניים המשיכו להכות ולדקור זה את זה. כתוצאה מהתקיפה, נגרמו לודים חתכים בשוק, בבטן ובזרוע וכן חירור הריאה (חזה אויר). למשיב נגרמו המטומה בארובת העין ובבית השחי, ופצעי דקירה בכתף וכן חתכים בחזה וחירור הריאה (חזה אוויר).

אין מחלוקת על קיום ראיות לכאורה.

יצויין כי גם נגד ודים הוגש כתב אישום בגין חלקו באירוע ובצידו בקשה למעצר עד תום ההליכים.

הבקשה מבוססת על עילת מעצר של מסוכנות לנפגע העבירה באופן ספציפי, ולציבור בכללותו, עקב השילוב הנפיץ של שתיית אלכוהול בכמות מופרזת ושימוש בסכין ל"יישוב סכסוכים".

עוד יש לציין, כי למשיב עבר פלילי הכולל שש הרשעות קודמות, מתוכן הרשעה משנת 2008 בצבר תיקים של נסיון לחבלה כשהעבריין מזויין משנת 2008, נסיון לפציעה ואיומים משנת 2008, החזקת סכין משנת 2006, איומים משנת 2007, עבירות בגינן נדון במסגרת צירוף תיקים ל-17 חודשי מאסר בפועל, וזאת לאחר שהופעלו מאסרים מותנים שהיו תלויים נגדו. כמו כן הורשע בעבירות רכוש של פריצה לרכב, גניבה מרכב, ובעבירות שימוש בסמים בשנים 2007 – 2003, ונדון ללא הרשעה בבית המשפט לנוער בשנת 2000 בתקיפה בנסיבות מחמירות ותקיפה חבלנית.

בנוסף, תלויים כנגדו ארבעה תיקים פתוחים מהשנים 2009-2012 בעבירות סיוע לאחר פשע, סמים, תקיפת שוטר, תגרה ואיומים.

מתסקיר המעצר שניתן בעניינו של המשיב עולה כי הינו בן 29, רווק, מכור לאלכוהול וסמים. בחודשים שקדמו למעצרו לא עבד והתגורר עם חברים בדירה שכורה.

שירות המבחן התרשם כי המשיב מאופיין בבעיית שליטה בדחפים תוקפניים והתנהגות אלימה וכי סנקציות עונשיות שהושתו עליו לא השיגו הרתעה והצבת גבול. המשיב עלה ארצה בילדותו, ומנערותו גילה בעיות משמעת וחבר לחברה שולית. נשר ממסגרת הלימודים והחל להשתמש בסמים ואלכוהול. גויס לצה"ל אך גילה קשיי הסתגלות, ריצה עונשי מאסר על העדר מן השירות ושוחרר. מאז עבד באורח מזדמן והמשיך בצריכת סמים ואלכוהול. באבחון הקודם בשנת 2008 התרשם שירות המבחן מהסיכון הנובע ממצבו והמשיב התקשה לבחון את חומרת מעורבותו הפלילית ותלותו בחומרים. באבחון הנוכחי מסר לשה"מ כי במהלך המאסר האחרון הצליח לערוך שינוי ולהימנע משימוש בסמים, שוחרר בקיצור שליש ממאסרו והשתלב בתכנית טיפולית שכללה שיחות, מסירת בדיקות שתן ועבודה. הוא התקשה לעמוד בדרישות התכנית והשליש הופקע. שוחרר בשנת 2010, ולאחר שחרורו ניסה תחילה לעבוד ולשמור על נקיון מסמים ואלכוהול אך בהדרגה חלה נסיגה בתפקודו ושב לשימוש בסמים ובאלכוהול ולחברה שולית.

המשיב מסר כי מבין את הקשר בין התמכרותו לחומרים פסיכו-אקטיביים לבין אי שליטה בדחפים אלימים, אך עם זאת לא נטל אחריות על תקיפתו את חברו ודים ותאר את התנהגותו כהגנה עצמית. שירות המבחן התרשם מכעס של המשיב כלפי ודים שאותו הוא תופס כאחראי למצבו הפיזי המשפטי. כן אישר המשיב כי בטרם מעצרו לא היו לו כוחות להתגייס להליך טיפולי במסגרת סגורה אך כיום הוא מעוניין בכך.

שירות המבחן התרשם מגורמי סיכון רבים המעצימים את מסוכנותו של המשיב ובהם תפיסת עולם ונורמות אנטי סוציאליות, התמכרות ממושכת לחומרים פסיכו-אקטיביים, דחפים אלימים עליהם מתקשה לשלוט, וחומרתם של האישומים נגדו. לפיכך התרשם שה"מ כי רמת הסיכון במצבו היא גבוהה והתוצאות הצפויות ממימוש הסיכון הן חמורות.

כגורם ממתן סיכון ציין שה"מ את ההבנה שמגלה המשיב לקיומה של בעיית התמכרות והשלכותיה השליליות, וכי מביע מוטיבציה מילולית להשתלב במסגרת סגורה.

שירות המבחן שקל את האפשרות לשלב המשיב בקהילה סגורה לגמילה מסמים ומאלכוהול, אך סבר כי רמת המסוכנות הגבוהה, הקושי שגילה בעבר הלא רחוק לשתף פעולה עם תכניות טיפול, דפוסיו האלימים והשוליים המבוססים, יקשו עליו להשתלב במסגרת סגורה בה חלים כללי משמעת נוקשים, ואף עלולים לסכן את השוהים האחרים באותה מסגרת.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי אכן רמת המסוכנות הנובעת מהמשיב היא גבוהה, ונובעת מהשילוב בין עומק התמכרותו, דחפיו האלימים והעדר מורא מליטול כלי משחית ולחבול ללא אבחנה בגופו של שכנו וחברו, לאחר שבילה עמו ערב של "בילוי ידידותי" (!). זאת ועוד, המשיב גילה מגיל צעיר דפוסים אנטי חברתיים וחוסר הסתגלות למסגרת ממשמעת כלשהי, ונפלט מכל המסגרות בהן שהה – לימודים, צבא, מקומות עבודה ותכניות טיפול.

בנסיבות אלה, נראה לי כי שחרורו לחלופת המעצר המוצעת עלולה לסכן את דרי הקהילה הטיפולית ואת מטפליו. לא שוכנעתי כי הצהרתו המילולית של המשיב על רצון להיקלט בקהילה טיפולית סגורה, יש בה יותר מאשר רצון להשתחרר ממעצרו, שהרי למשיב ניתנו הזדמנויות להשתלב בתכניות טיפוליות בחסות הרשות לשיקום האסיר והוא לא ניצל הזדמנות זו ואף נמנע מלפנות לעזרה מקצועית בבעיית ההתמכרות שלו במשך כל התקופה בה נפתחו נגדו תיקים קודמים ומצבו ההתמכרותי המשיך להידרדר.

לפיכך אני סבורה כי אין בחלופת המעצר כדי לאיין את הסיכון הנובע מהמשיב.

אני מורה על מעצרו עד תום ההליכים נגדו.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ד, 28 נובמבר 2013, במעמד הצדדים.