מדינת ישראל נ' פלח

החלטה

בפני בקשה להארכת פסילה מנהלית על פי סעיף 47 ט' לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.

ביום 30/1/13 ניתן כנגד המשיב צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לתיק פ"ל (בית משפט) 6514-2-13 במסגרתו הוגש לבית משפט כתב אישום המייחס למשיב עבירה של נהיגה בשכרות ותחת השפעת סמים, זאת לאחר שנתפס נוהג בתאריך 29/1/13 על ידי שוטרים כשבבדיקת שתן שמסר נמצאו בגופו שרידי תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן מסוג קנאביס.

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המשיב, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.

ראיות לכאורה:

ב"כ המשיב מסכימה לקיומן של ראיות לכאורה בשלב זה וטוענת לכרסום בראיות ולעוצמתן.

עיקר טענתה של ב"כ המשיב נוגעת לחשד הסביר בעקבותיו נעצר המשיב על ידי הבלשים שעקבו אחריו.

תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה עולה, כי ביום 29/1/13 נצפה המשיב נוהג ונעצר על ידי השוטרים לאחר שעקבו אחריו על בסיס חשד שמקורו באירוע קודם שבו בתאריך 17/1/13 נעצר המשיב כשהוא נוהג ברכב וברכב סם מסוג מריחואנה.

לעניין זה דוחות הפעולה מפנים לדפ"נ 27212/13 מתאריך 29/1/13.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות שבתיק המשטרה אני קובע כי בשלב זה של הדיון די בדוחו"ת הפעולה, בתוצאת בדיקת השתן וכן בבדיקת המאפיינים שבוצעה למשיב.

לעניין זה מצאתי חיזוק גם בדברי המשיב עצמו אשר מסר בחקירתו בתשובה לשאלה האם הוא משתמש בסמים בשורה 21: "כבר לא. בעבר השתמשתי. אני שבוע נקי, אפילו פחות משבוע, 5 ימים אני נקי".

ובהמשך בשורה 23: "ש. באיזה סם השתמשת לאחרונה. ת. קנאביס".

די בדברי המשיב עצמו כדי לקבוע כי בידי המשיבה ראיות לכאורה, שיש בהן כדי להביא להרשעתו של המשיב בדין.

מסוכנות:

מסוכנותו של המשיב בנהיגה, נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ומעברו התעבורתי.

לעניין נסיבות ביצוע העבירה, יפים דבריה של כב' השופטת נגה אוהד בב"ש 090192/07, [מחוזי ת"א] יניב רדלייך נ' מ"י [פורסם בנבו], אשר קובעת למעשה "חזקת מסוכנות" בכל הנוגע לנהג שיכור, "חזקה" המצדיקה פסילה עד תום ההליכים, ואף מעבר ל- 30 ימי הפסילה המנהלית שבסמכות קצין המשטרה:

"לטעמי, עילת נהיגה בשכרות חייבת להיות עילה עצמאית לפסילה עד תום ההליכים, בלא קשר לעבר תעבורתי, בלא קשר לגיל הנוהג, בלא קשר לעיסוק הנוהג. כל מי שייתפס נוהג בשכרות יש למנוע את המשך נהיגתו המסכנת – מיידית."

בבש"פ 513/88 מ"י נ. רז גוליו [פורסם בנבו], קובע כבוד השופט מלץ: