מדינת ישראל נ' פלג

פסק דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 31.8.11, הודעת תשלום קנס בגין נהיגה ברכב שלוחית הזיהוי האחורית שלו אינה תקינה, בכך שאינה נראית ממרחק של 20 מטרים לפחות (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 165(א)(2) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 12.2.13, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העיד רס"ל מחמוד קובלאן, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם והוגשו תמונה, שסומנה נ/1 ואישור מהשירות המטאורולוגי, שסומן נ/2.

על פי גרסת המאשימה, ביום 31.8.11, בסמוך לשעה 10:58, נהג הנאשם באופנוע בכביש מספר 20, מכיוון צפון לכיוון דרום ובהגיעו בסמוך לק"מ 20, הבחין העד, שנסע מאחורי רכב הנאשם, כי לוחית הזיהוי האחורית באופנוע בו נהג הנאשם, אינה תקינה, שכן היא מקופלת, כך שרק הספרות "01" נראות בבירור.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" עכשיו עצר אותי קצין משטרה אמר לי לנקות וזהו שחרר אותי".

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו נהג במקום האמור, אך פרק זמן קצר לפני כן, עצר אותו קצין משטרה לבדיקה, בלויית שוטר נוסף ולאחר שנבדקו רישונותיו ורישונות הרכב, הורה לו הקצין לנקות את לוחית הרישוי ושחרר אותו לדרכו. הנאשם טען כי אותו יום היה גשום, באופן חריג לחודש אוגוסט וכעולה מ- נ/2 וזאת בניגוד לטענת העד כי האם היה גשום היה רושם זאת בדו"ח.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

על פי לשון תקנה 165(א)(2) לתקנות התעבורה, הדרישה שלוחית הזיהוי תראה ממרחק של 20 מטר לפחות, ברכב דו- גלגלי, הנה חלק מיסודות העבירה.

למרות זאת, לא התייחס העד בדו"ח לסוגיה זו ובמהלך חקירתו הנגדית, השיב כי לא ביצע כל מדידה של מרחק ביחס ללוחית הזיהוי – ראה עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 8-11.

מכאן עולה כי המאשימה לא הוכיחה את יסודות העבירה.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

בשולי הדברים אוסיף, כי גם אם הנאשם זוכה מטעמים משפטיים, הרי שעל פי נ/1, אני סבורה כי עליו להחליף את לוחית הזיהוי שבנדון.

ניתן היום, א' ניסן תשע"ג, 12 מרץ 2013, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: