מדינת ישראל נ' פיטשחדזה

בפני

שופט שמואל מלמד

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 12.07.10 בשעה 11.20 או בסמוך, ברחוב משת שרת – קרן היסוד בחולון, נהג הנאשם שהוא אינו חגור בחגורות בטיחות. בניגוד לתקנה 83 ב (א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר שבו אריק. עדותו נשענה רובה ככולה על הדו"ח אשר הוא רשם ביום המקרה – ת/1. על פי רישומו של השוטר, ביום האירוע, במהלך סיור שגרתי הבחין השוטר בנאשם נוסע על רח' משה שרת לדרום. השוטר הבחין בנאשם נוהג ללא חגורת בטיחות והורה לנאשם לעצור בצד. השוטר הבחין בנאשם שם את חגורת הבטיחות עם ידו השמאלית. בהמשך, הגיש לנאשם דו"ח על ביצוע העברה.

תגובת הנאשם לאוזני השוטר במעמד רישום הדו"ח הייתה: "אבל שעצרת אותי הייתי עם חגורה."

בדיון ההקראה טען הנאשם: "הייתי חגור.”

בבית המשפט טען הנאשם כי הגיע מכיוון דרום ונעצר בכיכר. הנאשם שירטט את המקום בית המשפט. השרטוט הוגש לבית המשפט. השוטר הגיע במהירות לכיכר, הנאשם לא ראה שמדובר בשוטר, הנאשם סימן לו עם היד "חכה", השוטר ביקש מהנאשם לעצור בצד, שעה שהנאשם היה חגור.

בחקירה נגדית אישר הנאשם כי השוטר יכול היה לראות את חזית הרכב. הנאשם אישר כי אין בניהם היכרות יחד עם זאת כאשר נחקר:

"ש.       אין לו שום סיבה להתנכל לך, והוא אומר לך לעצור בצד, נכון ?

ת.        אני לא יודע מה להגיד לך. היו כל כך הרבה מקרים ששוטרים טועים."

לגבי הסיבה לה סימן הנאשם לשוטר להמתין, הייתה כי ראה את השוטר עומד לגרום לתאונה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, השתכנעתי כי עדות השוטר היא אמת.

הנאשם טען הן בתגובתו בדו"ח ובהקראה כי היה חגור בשעה שעצר אותו השוטר. אולם, בדיון ההוכחות טענת ההגנה השתנתה והפכה לטענה של התנכלות השוטר לאזרח. אין בדעתי לקבל טענה זו. משתי סיבות, ראשית, הטענה לא הוכחה ונאמרה בעלמא. שנית, הנאשם טען אותה בבית המשפט בפרשת ההגנה לראשונה. הנאשם לא חקר את השוטר בכיוון זה ואף לא טרח לציינה בשום שלב במשפט מעבר לפרשת ההגנה.

לגבי טענתו הראשונית אותה זנח הנאשם במהלך פרשת ההגנה. היא טענת הטעות של השוטר. הכוונה שהוא היה חגור, ברם השוטר נפל לכלל טעות, כאשר סבר שהוא אינו חגור. כמו שציינתי הנאשם זנח טענה זו בפרשת ההגנה. הנאשם אף סתר טענה זו שעה שאמר שהשוטר יכול היה לראות את חזית הרכב בצורה טובה.

בהעדר היכרות קודמת בין השוטר לנאשם או נסיבות בהן השוטר יחפש להעליל על הנאשם, כאשר הדבר נטען, אך לא הוכח כלל. איני מוצא נסיבות שלא לקבל את גרסת השוטר לקרות האירועים. זאת לאור הרושם האמין שהותיר בי השוטר שהיה ענייני במתן הודעתו בבית המשפט.

בקשת התביעה להרשיע את הנאשם לפי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי בעברה נוספת של אי החזקת ההגה בשתי ידיים. כיוון שדחיתי את טענת הנאשם לגבי ההתנכלות. אני סבור שהתיאור העובדתי כפי שצוין בפני לא התרחש ואני דוחה את בקשת התביעה להרשיע את הנאשם בעברה הנוספת.

סוף דבר, בהישעני על עדות השוטר, לו אני מאמין, ולאחר שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחידה. אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"ו אייר התשע"א , 30 מאי 2011, במעמד הצדדים