מדינת ישראל נ' פיומי(עציר)

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של נשיאת נשק ותחמושת בלא רשות על פי דין, עבירה לפי סעיף 144(ב) ריישא וסייפא לחוק העונשין,התשל"ז-1977, החזקת נשק בלא רשות על פי דין, עבירה לפי סעיף 144(א) ריישא וסייפא לחוק, שיבוש הליכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק.

בהחלטה מיום 21.11.10 קבעתי כי קיימת תשתית ראייתית לביסוס המיוחס למשיב בכתב האישום וכן קמה עילת מעצר בעניינו.

כמו כן הורתי לשירות המבחן לערוך תסקיר מעצר לשם בחינת אפשרות שחרורו לחלופת מעצר.

שירות המבחן ציין בתסקיר שהוגש ביום 08.12.10 כי המשיב לא לקח אחריות על עברו הפלילי ולגבי מעורבותו בתיק דנן התרשם שירות המבחן "מגישה מטשטשת ומקשרים חברתיים שוליים במצבו לצד העדר מודעות לבעייתיות שבכך".

שירות המבחן בחן את חלופת המעצר שהוצעה – אימו, דודתו ובעלה ודודו של המשיב והתרשם כי המפקחים אינם בעלי יכולת להוות גורמים סמכותיים ומציבי גבולות למשיב. שירות המבחן התרשם כי החלופות "אינן מודעות למורכבות מצבו של מוחמד ולהערכתנו יתקשו לזהות סיכונים ולצמצמם ...".

ביחס למשיב עצמו התרשם שירות המבחן, כי "מדובר בבחור חלש ודל ועל רקע זה מוצא תחושת שייכות בחברה שולית ונתון להשפעותיה. התרשמנו מהעדר מצוקה ממצבו ונטייה להשליך את האחריות על גורמים חיצוניים ... בהעדר תובנה לסיכון שבמצבו ולאור השיתוף המצומצם שגילה בפנינו אין בידינו לשלול את רמת הסיכון שבמצבו כיום ומידת מעורבותו בפלילים ... לפיכך אין בידינו להעריך את החלופה המתאימה לנסיבותיו ...".

ב"כ המשיב טען כי שירות המבחן על פי התסקיר לא שלל לחלוטין את אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

לדבריו, אמנם קיימת מסוכנות סטטוטורית במעשים המיוחסים למשיב אך יש ליתן משקל לעובדה כי לא נעשה שימוש בנשק לפני או אחרי מעצרו של המשיב, לא קיים סכסוך כלשהו , וכי שניים מבני המשפחה שיתפו את שירות המבחן שקיבלו שיחת טלפון אנונימית לפיה התבקשו לא לעזור למשיב ואינם מייחסים לה חשיבות.

ב"כ המשיב עתר כי בית המשפט יבחן את המפקחים אשר נבחנו על ידי שירות המבחן בעצמו ויורה על שחרורו בתוספת של איזוק אלקטרוני או לחילופין יורה לשירות המבחן לערות תסקיר משלים לבחינת חלופה נוספת.

בנוסף טען כי המשיב בן 23, נעדר עבר פלילי פרט לעבירת רכוש מינורית, המפקחים המוצעים מודעים למיוחס למשיב ויש ביכולתם לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו.

דיון והכרעה

העבירות המיוחסות למשיב כוללות עבירות נשקלגביהן הכלל הוא כי יש לעצור את הנאשמים בהן עד לסיום ההליכים כנגדם, שכן עבירות נשק טומנות בחובן סיכון לביטחון הציבור ולשלומו.

בעבירות נשק קיימים מדרגים של חומרה אשר יש להביאם בחשבון עת נשקלת אפשרות שחרורו של נאשם לחלופת מעצר, שכן אין החזקת נשק למטרת פעילות פלילית עבריינית זהה להחזקת נשק לצרכי אספנות.

המשיב , לכאורה, החזיק באקדח גנוב, עמד סמוך לביתו בג'לג'וליה ונשא על גופו את האקדח ובו מחסנית מלאה ב-12 כדורים 9 מ"מ כשהוא מוסלק בחלק האחורי של מכנסיו מתחת לחולצתו. 2 כדורים נוספים היו בכיס מכנסיו.

החזקה ונשיאה של נשק הנן עבירות אשר טומנות בחובן סכנה רבה.

יחד עם זאת, , כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו.

שירות המבחן ב לא המליץ על שחרורו של המשיב, הן בשל הסיכון הטמון במשיב והן בשל העדר יכולתן של החלופות שהוצעו להוות גורם סמכותי למשיב.

ב"כ המשיב ביקש לשקול שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית דודתו בג'לג'וליה. מהתסקיר עולה כי דודתו מטפלת בקשישים בביתה ולגביה נכתב, כי "גילתה חוסר ביטחון ועלה הרושם כי פועלת על פי רצונו של בעלה ... להערכתנו תתקשה לפעול באופן עצמאי ולהטיל מרות". ביחס לבעלה של דודתו של המשיב התרשם שירות המבחן, כי הוא "נכון לפקח עליו (על המשיב – מ.ב.) במסגרת מעצר בית בביתו יחד עם אשתו ... אנו התרשמנו כי החם פועל מתוך רצון לרצות את בתו ללא יכולת לבחון את הסיכונים שבכך לטווח הארוך". יצוין כי מר אגבאריה נשוי לשני נשים ומתגורר לסירוגין בשני בתים.