מדינת ישראל נ' פיאד(עציר) ואח'

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, לפי סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו 3 אישומים בעבירות של קשירת לביצוע פשע (באישום אחד), גניבת רכב (בשני אישומים), החזקת מכשירי פריצה (באישום אחד) והסעת שב"ח (באישום אחד).

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ומיקד טיעוניו בשאלת חלופת המעצר.

על מנת לבחון בקשת הסנגור להורות על שחרורו של המשיב בתנאים, נשלח המשיב לקבלת תסקיר משירות המבחן והתקבלו בעניינו שני תסקירים אשר אף אחד מהם לא בא בהמלצה לשחרור.

ב"כ המשיב עותר לשחרורו של המשיב חרף העובדה כי שירות המבחן אינו ממליץ על שחרור ומבקש הוא להדגיש בפני בית המשפט את העובדה כי חלקו של המשיב בכתב האישום הינו קטן באופן יחסי, את העובדה שלטעמו עברו הפלילי אינו עבר פלילי מכביד המלמד כי עסקינן ב"שור מועד", ואת העובדה כי בעניינו של המשיב 4 הורה בית המשפט על שחרור בתנאים מגבילים.

ב"כ המשיב מדגיש כי המלצת שירות המבחן אינה מחייבת את בית המשפט, שיקול הדעת הסופי הינו לעולם של בית המשפט, ובנסיבות של המשיב שבפנינו לפיהן מדובר באדם חולני, תושב ישראל, שהוצעו בעניינו חלופות הרמטיות, הרי שניתן להורות על שחרורו בחלופה.

ב"כ המשיב טוען כי למקרא כתב האישום לא עולה מעורבות פיזית של המשיב בהליך גניבת הרכבים, ועולה שאלה מה חלקו של המשיב, האם מדובר בשותף פעיל למעשה הגניבה, או שמא מדובר במי שהינו קרוב יותר למשתף פעולה בדיעבד.

ב"כ המשיב מטעים כי מדובר בעבירות רכוש אשר מטבע הדברים עילת המעצר בעניינם הינה מפוחתת ועל רקע העובדה כי חלקו של המשיב בשלב זה אינו ברור, מוחלשת היא אף יותר.

ב"כ המשיב מציע חלופת מעצר הדוקה בדמות מעצר בית מלא בתחומי מדינת ישראל ובפיקוח ערבים מוצעים אשר כולם אנשים נורמטיבים המוכנים לקבל על עצמם אחריות לפקח על המשיב, לצד זאת מציע הוא אף ערבויות כספיות נכבדות ואיזוק אלקטרוני.

ב"כ המבקשת מתנגד לשחרורו של המשיב בחלופה, מפנה הוא את בית המשפט לעובדה כי למשיב שבפנינו עבר פלילי, וכי שני תסקירי מעצר שניתנו בעניינו מצביעים באופן חד משמעי וברור על המסוכנות הנשקפת מפניו ועל כי לא ניתן לשלול מעורבות חוזרת עם החוק.

ב"כ המבקשת טוען כי המשיב הינו חלק מכנופיה שפעלה בשיטתיות, תוך הכנה ותיאום נקודתיים, כאשר לכל אחד מחברי החוליה תפקיד מוגדר ומבקש להדגיש כי העבירות שבוצעו לכאורה על-ידי המשיב הינן עבירות חמורות ונפוצות ובעבר אף הוגדרו כמכת מדינה שיש בה כדי לפגוע פגיעה קשה באיכות החיים, בבטחון האישי, ובכלכלת המדינה.

אכן העבירות המיוחסות למשיב מקימות עילת מעצר בדמות מסוכנות ונדמה כי אין על כך חולק, וזאת הן לאור העובדה כי בית המשפט העליון קבע לא אחת כי עבירות מסוג גניבת רכב הן מסוג העבירות שיש בהן מסוכנות אינהרנטית שכן גניבת רכב, עלולה להפוך חיש מהר למרדף משטרתי על כל הסכנות הכרוכות בכך (ראה בש"פ 45/10 פאדי מסארווה נ' מדינת ישראל 08/01/10).

מה גם שבענייננו מדובר בעבירות רכוש שבוצעו על-ידי חברי כנופיה אשר פעלה באופן שיטתי ובהיקף ניכר והדברים אף מעצימים את המסוכנות הנשקפת מפני החברים באותה התארגנות.

אכן למשיב שבפני מיוחסים מתוך שורת האישומים שבכתב האישום 3 אישומים בלבד, אך סבורני שדי בשלושת האישומים ההללו, בהצטרף לעברו הפלילי על מנת ללמד על המסוכנות הנשקפת מפניו.

אמנם נכון הוא כי המשיב 4 שוחרר בהחלטת בית המשפט ביום 13/05/10, יחד עם זאת נדמה כי יש לערוך אבחנה ברורה ומתבקשת בין עניינו של המשיב 4 לבין עניינו של המשיב שבפנינו.

בעוד המשיב 4 הינו נעדר עבר פלילי מכל מין וסוג שהוא, הרי שהמשיב שבפני הספיק לצבור לחובתו הרשעות קודמות בעבירות רכוש, עבירות כנגד שוטרים, שיבוש מהלכי משפט, הסעת שב"ח, תקיפת סתם ואי מניעת פשע ואף ריצה מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות למשך 4 חודשים, ונדמה כי ניהול אורח חיים שולי אינו זר למשיב זה.

זאת ועוד, בעוד תסקיר מעצר שהוגש בענינו של המשיב 4 לימד את בית המשפט באופן ברור וחד משמעי, כי מדובר במשיב אשר לאורך השנים ניהל אורח חיים נורמטיבי לחלוטין, פעל לכל אורח חייו למטרות חיוביות ומדובר במעידה חד פעמית עבורו, הרי שתסקיר מעצר שהוגש בעניינו של המשיב שבפני, מציג את המשיב כמי שמרוכז במצבו הבריאותי ובקשייו הוא, ונוטה לטשטש התנהגות בעייתית פורצת גבולות, אינו מסוגל לבחון בחינה ביקורתית את בחירותיו ומעורבותו בפלילים, ולא ניתן לשלול מעורבות חוזרת עם החוק.

בעוד שתסקיר המעצר בעניינו של המשיב 4, הצביע על רמת סיכון נמוכה להשנות התנהגות פורצת גבולות והעריך כי הליך המעצר היווה גורם מזעזע עבור המשיב, הרי שבעניינו של המשיב שבפני שירות המבחן מציין מפורשות כי המשיב מגלה עמדה מטשטשת, והעדר יכולת לבחון התנהלות בעייתית לרבות בעבר.

שחרורו של המשיב 4 בחלופה, התאפשר אך לאחר שהתקבלה בעניינו הערכת מסוכנות המצביעה על ירידת דרסטית ברמת המסוכנות, וכן לאחר ששירות המבחן ובית המשפט התרשמו כי החלופה שהוצעה, הינה חלופה ראויה שיהיה בה כדי ליתן מענה הולם לרמת הסיכון המתוארת בשירות המבחן.