מדינת ישראל נ' פזרקר ואח'

החלטה

בתאריך 29.10.13 נשמעו הטיעונים לעונש בתיק זה.

קבעתי את שימוע גזר הדין לתאריך 5.11.13, וזאת, לאחר פשפוש של עשר דקות ביומנים, כדי למצוא תאריך שבו הסנגור, עו"ד ארז מלמד, יכול להגיע לדיון. כל שאר התאריכים שהצעתי לא התאימו ליומנו של הסנגור.

האילוץ נבע בחלקו מרצוני להשמיע את גזר הדין לפני צאתי לשבתון.

בפרוטוקול הסבתי את תשומת לבם של העושים במלאכה במפלג תביעות, כי בתאריך המיועד (5.11. - יום ג') לא נקבעו תיקי משטרה (בניגוד למקובל), ועל כן, מתבקש להתייצב תובע (למספר דקות) רק לצורך שימוע גזר הדין. חזרתי על ההסבר גם בעל פה.

היש דרך נאותה מזו לטפל במקבץ האילוצים?

אני סבורה, כי ההסבר שלי בפרוטוקול, בעל פה ובהחלטה זו – הם ראויים ומתקבלים על הדעת, לפי כל קנה מידה. מה גם, שאני מקפידה מאוד מאוד (להוציא מקרים חריגים שבהם נדרש לקדם תיקים בעייתיים!) לקבוע את תיקי המשטרה לשמיעה רק בימי ג' ו-ה' בשבוע.

למותר להעיר, כי במרבית ימי ה' בשנה נמצאים התובעים של מפלג תביעות ת"א בהשתלמויות, טיולים וכיו"ב, ויוצרים עובדה מוגמרת.

לעצם העניין: אין זה מקובל עליי שפקידה במפלג תביעות ת"א (ואולי בת שרות) תתבטא בחוצפה כלפי החלטה שיפוטית שלי, ותאמר לעוזרת המשפטית שלי: "תמיד היא עושה את זה" (הכוונה – אליי); "דבורי כועסת נורא"; ועוד ועוד.

כדאי שעובדי מפלג תביעות יטרחו לקרוא את ההחלטות עד סופן, ובנוסף, יסגלו לעצמם דרך שיח נאותה כלפי שופטים. תרבות הדיון כוללת גם תרבות השיח ביחס להחלטות שיפוטיות.

גם לא ברור לי מדוע ההחלטה מ-29.10.13 כל כך "הכעיסה את דבורי", כפי שטענה בת השרות.

המזכירות תעביר ההחלטה לתגובת ראש מפלג תביעות.

ניתנה היום, כ"ו חשון תשע"ד, 30 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: