מדינת ישראל נ' פורמנוב(עציר) ואח'

החלטה (בעניינו של המשיב 2)

נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 + 19א. לפקודת הסמים המסוכנים, תשל"ג-1973, החזקת סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 7(א) + 7(ג) ריישא לפקודה וקשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499()(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

על פי עובדות כתב האישום, נסעו המשיבים 2 ו -3 לעיר דימונה שם רכשו מהמשיב 1 סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 300 גרם.

באי כוחם של המשיבים 1 ו – 3 הסכימו לקיומה של תשתית ראייתית ואילו ב"כ המשיב 2 טען להעדרה.

טענות ב"כ המשיב 2:

לטענת ב"כ המשיב 2 אין בחומר הראיות ראיה ישירה או ראיה חפצית הקושרת את המשיב לעבירה של סחר בסם או החזקת סם.

העוקבים עקבו אחרי המשיב 3 , האזינו לשיחות הטלפון שלו, ביום האירוע היתה נסיעה ממרכז הארץ לדרות הארץ והיה מפגש בין המשיב למשיב 3 . המשיב 2 היה עם המשיב 3. בדרכם חזרה לכוון המרכז עצרה המשטרה את הרכב שבבעלות המשיב 3, נערך חיפוש ועל הספסל האחורי נמצא תיק. המשיב 3 אמר שהתיק שלו. בתוך התיק נמצאו הסמים.

הסם נשלח למעבדה וגילו על אריזתו ט.א. של המשיבים 1 ו – 3 לטענת המדינה.

איש מהמעורבים לא קשר את המשיב לעבירות המיוחסות לו. למבקשת אין כל ראיה ממתי הסם נמצא בתוך התיק. שוטרי העיקוב לא ראו את פעילות הסחר בסם ולפיכך אין לדעת אם הסם ניתן בכלל באותה סיטואציה.

בהאזנות הסתר אין מילה או מילת קוד שקשורה לסם.

לפיכך, נשאלת השאלה האם נוכחותו של המשיב 2 במקום, באופן נסיבתי, מלמדת שהוא ידע על הסם או החזיק בסם כשאין כל ראיה אחרת הקושרת אותו לסחר בסם או להחזקתו.

טענות ב"כ המבקשת:

לטענת ב"כ המבקשת, המשיבים 2 ו-3 גרים באזור המרכז ואילו המשיב 1 גר בדימונה. ביום האירוע המשיבים 2-3 קבעו לנסוע לדימונה. המשיב 3 הגיע עם רכבו למושב בו נמצא המשיב 2 והמשיב 2 הצטרף לנסיעה.

משיב 2 שכח את הטלפון הנייד שלו בביתו ואת כל השיחות הוא ביצע באמצעות הטלפון הנייד של המשיב 3. אין הכרות כלל בין המשיב 3 למשיב 1. החוליה המקשרת ביניהם היא המשיב 2 וזאת על פי הודעותיו של המשיב 1 במשטרה אשר אמר כי אינו מכיר את המשיב 3 כלל.

שיחה 113 התבצעה בין המשיב 2 לבין אשתו. הוא התקשר מהטלפון של המשיב 3 וביקש מאשתו לחפש בספר הטלפונים של הטלפון שלו את השם ר' ולחייג אליו. יש שני מספרים תחת השם ר'. היא צלצלה לשניהם. בראשון לא היה צליל חיוג ובשני לא היתה תשובה. בהמשך המשיב 2 אמר לאשתו שאם ממספר הטלפון שאליו צלצלה יחזרו אליה,תאמר להם להתקשר לטלפון של המשיב 3.

שיחה 119 התבצעה בין המשיב 2 לבין המשיב 1. המשיב 1 התקשר לטלפון של המשיב 3 והשיחה התנהלה בין המשיב 2 למשיב 1. משיב 2 אמר למשיב 3 שהוא בא אליו כדי לעשות הפתעה אבל המשיב 1 השיב לו שהוא בצפון באזור שלו, כי חיכה לו עד השעה 11 וחבל שלא הודיע לו וכי יחזור עוד שעתיים – שעתיים וחצי לדימונה. בתגובה אמר לו המשיב 2 שהוא ימתין לו עד שיחזור.

שיחה 121 התנהלה בין המשיב 2 למשיב 1. המשיב 2 שאל את המשיב 1 אם יש לו 2 תמונות קטנות. אחד השוטרים בחקירה שאל את המשיב לפשרן של המילים "תמונות קטנות" , כשהוא יודע מנסיון כי זהו שם קוד לסמים, אלא שמשיב 2 בחר לשמור על זכות השתיקה.

שיחות 119 ו-121 נעשו בשעות 1:56 ו-1:58 בהתאמה. שיחה 128 התבצעה בשעה 15:02 כאשר המשיב 2 חיכה למשיב 1 בדימונה. המשיב 2 אמר למשיב 1 שיגיע לאט וכי הם מחכים לו.

שיחה 137 התנהלה בין המשיב 2 למשיב 1 בשעה 15:49. המשיב 1 התקשר למשיב 2 ושאל אותו היכן רוצים להפגש כי הגיע לדימונה. המשיב 2 השיב שהם בקניון. המשיב 1 אמר למשיב 2 לבוא ללוטו ולא פירט היכן הוא למרות שבכל עיר יש מאות תחנות לוטו.

בשיחה 139 שהתקיימה בשעה 15:56, המשיב 2 התקשר למשיב 1 ושאל אותו אם הוא בא לשלוח לוטו. המשיב 1 השיב כי יגיע עוד דקה.