מדינת ישראל נ' פורמן(עציר) ואח'

החלטה

למשיב מס' 1 (להלן: "המשיב") ולאחיו – המשיב 2, מיוחסת שורה ארוכה של עבירות ובהן התפרצות למקום מגורים, עבירות בנשק, גניבה, קשירת קשר לפשע, היזק בזדון והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית.

המשיב 2, שהינו בעל עבר פלילי מכביד ביותר, נעצר עד תום ההליכים בהסכמת סניגורו.

לגבי משיב זה, ביקש הסניגור עם הגשת כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים, להורות על הגשת תסקיר מעצר שיבחן אפשרות שחרורו לחלופת מעצר לצורך גמילה מסמים.

בהחלטה מנומקת מיום 31.5.11 דחיתי את הבקשה תוך קביעה כי שלב המעצר איננו השלב הראוי לשחרור לצורך גמילה.

עוד קבעתי באותה החלטה כי מדובר במעשה עבירה חמור ביותר. אמנם מדובר במקרה בודד, אך החומרה העולה ממנו רבה. מדובר בהתפרצות מתוכננת ומאורגנת, תוך גרימת נזק רב, פתיחת כספת וגניבת רכוש בשווי עצום, הכולל מלבד מכשירים אלקטרוניים יקרי ערך, תכשיטים בשווי של עשרות אלפי שקלים ופריטים אחרים – גם אקדח עם שלוש מחסניות וכ- 100 כדורי אקדח, שאותו העבירו המשיבים על פי הנטען, לביתו של אחר ואת השאר מכר המשיב תמורת הירואין.

בהמשך להחלטה זו, ונוכח עמדת הסניגור, קבעתי כי מתקיימת תשתית ראייתית מוצקה להוכחת המיוחס למשיבים בכתב האישום, המבוססת, בין השא, על זיהויים בשעת מעשה, על הודאתם ועל תפיסת רכוש. כן קבעתי כי מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות נוכח טיב וחומרת המעשים המיוחסים למשיבים, התחכום והתכנון וכן ההיקף העצום של הרכוש הגנוב הכולל גם נשק ותחמושת תוך פריצתה של כספת.

לאחר שמיעת טיעוני ב"כ הצדדים לגופו של ענין, נעתרתי לבקשת ב"כ המשיב והוריתי על הגשת תסקיר מעצר בעניינו לצורך בחינת מידת מסוכנותו, וכן טיבה של חלופת המעצר שהוצעה – מעצר בית בבית הורי המשיב ותחת פיקוחם.

יצויין כי התובעת התנגדה לשחרורו של המשיב בכלל ולחלופה המוצעת בפרט. לטעתה מדובר בשני אחים שביצעו את העבירות יחד, ובביתם גרה גם אחותם שלחובתה רישום פלילי. על אף שלמשיב עבר פלילי פחות, עדיין לחובתו הרשעות קודמות וכיום מתנהלים נגדו ארבעה תיקים שונים בעבירות שונות לרבות נשק.

תסקיר המעצר שהוגש בעניינו של המשיב מצייר תמונה עגומה למדי. המשיב שהינו כבן 25, עלה לישראל עם משפחתו בשנת 2000, שולב בפנימיה ושירת שירות צבאי חלקי ממנו שוחרר על רקע שימוש בסמים. מאז שחרורו עובד הוא, לדבריו, במקומות שונים.

התסקיר מתאר את הקשיים המשפחתיים עמם נאלץ המשיב להתמודד, ואשר הובילו אותו לקיים אורח חיים התמכרותי לסמים נרקוטיים באופן אינטנסיבי, באופן הפוגע בתחומי חייו השונים ומהווה בסיס להרחבת מעורבותו הפלילית.

קצינת המבחן מתרשמת כי המשיב לא פיתח תובנה באשר לחומרת מצבו ההתמכרותו ולהשלכות הצפויות מכך לעתידו. הוא מסרב להשתלב בטיפול גמילה במסגרת סגורה וטוען כי ביכולתו להיגמל בכוחות עצמו.

בעבר הופנה המשיב לאיבחון אך לא נטל אחריות למעשיו ואף הגיב בכעס ותוקפנות והתנגד להמשך הקשר עם השירות המבחן ולבדיקת אפשרויות טיפוליות.

המשיב הביע רצון להשתחרר לבית הוריו ולהשתלב בטיפול ביחידה לנפגעי סמים, אך קצינת המבחן שוללת אופציה זו כבלתי מתאימה למניעת שימוש בסמים והמשך ביצוע עבירות.

אמו של המשיב זומנה לשירות המבחן על מנת לבחון את התאמתה לשמש כמשמורנית אך בשל אי התאמת מיקום ומועד המפגש לא הגיעה.

בסיכומו של דבר אין קצינת המבחן ממליצה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר וזאת נוכח התרשמות מסבירות גבוהה להישנות עבירות.

הסניגור מבקש לדחות את הדיון לצורך קבלת תסקיר משלים לאחר המפגש עם האם, אך כפי שיובהר להלן, אינני רואה בכך צורך הן משום מסקנותי כפי שיפורטו בהמשך, והן משום שהאם התייצבה בפני וסבורני כי די בהתרשמותי ממנה כדי לייתר את הצורך בהגשת תסקיר משלים.

סבורני כי המסוכנות הרבה העולה מעצם ביצוע העבירות נשוא כתב האישום, באופן ובהיקף בו בוצעו, בצירוף האמור בתסקיר קצין המבחן, יש בו למעשה כדי לשלול כל אפשרות לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר. כפי שציינתי בהחלטה מיום 31.5.11, אין שלב זה של ההליכים ראוי לשחרורו לצורך גמילה, אך מכל מקום, תסקיר המעצר מלמד כי המשיב עצמו אינו מוכן להשתלב בתהליך גמילה במסגרת סגורה ונעדר תובנה לחומרת מצבו. קצינת המבחן, מאידך, סבורה כי שחרורו של המשיב לחלופת מעצר שלא במסגרת סגורה, טומנת בחובה סיכון ממשי ביותר לחזרה לביצוע עבירות על ידי המשיב.

בדיון מיום 14.7.11 התייצבו בפני אמו של המשיב וכן משמורנית נוספת שהוצעה על ידי הסניגור. מחקירתן עולה כי למעשה אמור המשיב להיות בפיקוח אמו, תוך שילובה של המשמורנית השניה בפיקוח במקרה הצורך, ובמידה והאשם תיאלץ להיעדר מן הבית.

האם היא אשה חולנית הסובלת מבעיות בריאות רבות וכן בעיות בשמיעה. היא הפגינה גישה מגוננת על ילדיה, והביעה בטחון ואמון רב בילדיה, חרף הנתונים המלמדים על קושי במתן אמון כה. על פי התרשמותי, אין בכוחה של האם להוות גורם סמכותי אשר ימנע מן המשיב להפר תנאי חלופה ולחזור לבצע עבירות.