מדינת ישראל נ' פופלבסקי

החלטה

פוסק למר אליהו שכר בטלה בסך 90 ₪ והוצאות בסך 50 ₪ ובסה"כ 140 ₪.

ניתנה והודעה היום ד' אדר א תשע"א, 08/02/2011 במעמד הנוכחים.

מרדכי כדורי, שופט

הכרעת דין

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשמת מייחס עבירות של גרם תאונת דרכים, נסיעה בחוסר זהירות ואי מתן זכות קדימה במהלך ביצוע פניה.

על פי עובדות כתב האישום נהגה הנאשמת בחוסר זהירות בכך שלא נתנה זכות קדימה לרכב שבה מולה.

מהראיות שנשמעו לפניי עולה כי אין מחלוקת בין הצדדים בעובדות הבאות:

הנאשמת נסעה ברח' בצלאל וביקשה לפנות שמאלה לרח' נהר פרת.

במהלך ביצוע הפניה על ידי הנאשמת היא פגעה ברכב המתלונן אשר נסע ברח' בצלאל מכיוון מרכז העיר לכיוון שדרות בן צבי.

מחלוקת הצדדים הינה בשאלה האם שני כלי רכב שנסעו בכיוון נסיעתו של המתלונן עצרו במקומם, זה במקביל לזה,על מנת לאפשר לה לבצע את הפניה, ואילו רכב המתלונן עקף, בנתיב שאינו קיים, את שני כלי הרכב, פרץ לצומת וכתוצאה מכך נגרמה התאונה, כגרסת הנאשמת, או שהמתלונן נסע בנתיב הנסיעה הימיני מבין השניים ובמהלך נסיעתו פגעה בו הנאשמת, כגרסת המאשימה.

המאשימה טוענת עוד כי אף אם תתקבל גרסת הנאשמת הרי שיש להרשיע אותה בשל כך שלא עצרה לאחר שחלפה על פני כל אחד מכלי הרכב שלגרסתה עצרו בצומת, על מנת לוודא כי הדרך פנויה וליתן זכות קדימה לרכב הבא ממול.

לאחר שבחנתי את הראיות שהובאו לפניי באתי לידי מסקנה כי יש לקבל את גרסת המאשימה ולדחות את גרסת הנאשמת. אנמק:

כפי שניתן להבחין בבירור בתמונות ת/10, ת/11 ות/15, שני נתיבי הנסיעה בכיוון נסיעתו של המתלונן עד לפניה לרח' נהר פרת הינם נתיבים צרים. שעה ששני נתיבים אלו תפוסים על ידי כלי רכב הנוסעים במקביל זה לזה, לא מתאפשר לרכב נוסף לנסוע במקביל אליהם.

רק לאחר הפניה לרח' נהר פרת מתווסף נתיב נסיעה שלישי.

בוחן התנועה העיד, ועדותו זו מתיישבת היטב עם האמור לעיל, כי שעה ששני כלי רכב עומדים בנתיבי הנסיעה בכיוון הנסיעה של המתלונן, כגרסת הנאשמת, אין אפשרות כי כלי רכב נוסף יעקוף אותם מימין, בהעדר מרווח מספיק בנתיבי הנסיעה. אפשרות זו קיימת רק אילו התרחשה ההתנגשות שלא במקומה המשוער, אלא בהמשך הצומת לכיוון שדרות בן צבי.

לאור התיאור העובדתי של הנאשמת כי המתינה במקומה על מנת לפנות שמאלה, אין מקום לסבור כי יתכן והתאונה לא התרחשה במקומה המשוער, אלא במקום כלשהו שלא במסלול המיועד לפנייתה שמאלה לכיוון רח' נהר פרת.

זאת ועוד, לנוכח נתיבי הנסיעה הצרים בכיוון נסיעתו של המתלונן, ועומס התנועה במקום לגרסתה של הנאשמת, אין זה מתקבל על הדעת כי המתלונן נסע במהירות גבוהה מאוד, כפי שגורסת הנאשמת.

לבסוף, אף שלאור האמור לעיל אין צורך לקבוע מסמרות בעניין במסגרת הליך זה, הרי שיש טעם בטענת המאשימה כי לאור הוראתה המפורשת של תקנה 64(א)(2) לתקנות התעבורה חובה היה על הנאשמת לבחון כי מעניקה זכות קדימה לרכב המתלונן אשר בה מולה בצומת, וזאת גם אילו גרסתה כי שני כלי רכב עמדו במקום היתה מתקבלת.

לאור האמור לעיל אני מחליט להרשיע את הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ד' אדר א תשע"א, 08/02/2011 במעמד הנוכחים.