מדינת ישראל נ' פוספשנוי

גזר דין

מעשה בנאשם שבפניי, אשר סבל מבעיית אלכוהוליזם ועבר, במועדים שונים, שלוש עבירות חמורות של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה, אך כולן נעברו בטרם נשפט באף לא אחת מן העבירות.

בעקבות התערבות הרשויות והעמדתו לדין, הודה הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתבי האישום השונים שהוגשו כנגדו וקיבל אחריות לביצוען, ובטרם גזירת דינו, עבר הנאשם תהליך טיפולי תוך שיתוף פעולה עם שירות המבחן, והוא מנסה כיום לשקם את חייו ולעלות על דרך המלך, והסיכויים לכך טובים.

ואלה פרטי המעשים שבגינם הורשע הנאשם:

ביום 22.9.2009 בסמוך לשעה 12:10, נהג הנאשם ברכב בהיותו שיכור, כאשר בגופו מצוי אלכוהול בריכוז של 1070 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.

כמו כן, ביום 17.2.2010 בסמוך לשעה 02:50, נהג הנאשם ברכב בהיותו שיכור, כאשר בגופו מצוי אלכוהול בריכוז של 1030 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף. עוד עולה כי, באותן נסיבות, נהג הנאשם ברכב במהירות של 124 קמ"ש כאשר המהירות המרבית המותרת בכביש היתה 80 קמ"ש (על כך הורשע הנאשם גם בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת, לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה).

בנוסף, ביום 1.1.2011 בסמוך לשעה 02:20, נהג הנאשם ברכב בהיותו שיכור, כאשר בגופו מצוי אלכוהול בריכוז של 915 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף. בגין עבירה זו, הועמד הנאשם לדין במסגרת תיק פ"ל 4730-03-11 בבית המשפט לתעבורה בעכו, הורשע על פי הודאתו ונדון ביום 16.2.2012 לשלושה חודשי מאסר (שהנאשם נשא בעבודות שירות) ולארבע שנות פסילה בפועל, בנוסף לעונשים מותנים.

כעת, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים לעניין העונש, והונחו לפניי תסקיר מבחן עדכני, חוות דעת חיובית מטעם הממונה על עבודות שירות, וגזר דינו של בית המשפט לתעבורה בעכו בתיק פ"ל 4730-03-11 הנ"ל, הגעתי לכלל מסקנה כי עניינו של הנאשם, על אף ריבוי העבירות החמורות שבו, אינו מצדיק הרחקתו של הנאשם מהחברה בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח. להלן נימוקיי:

1.אמנם, העבירות שבהן הורשע הנאשם הנן עבירות חמורות מאוד ומסכנות חיים ממש, וכך הענישה המתחייבת במקרה זה צריכה להלום את חומרתן של העבירות ומידת אשמו של הנאשם, ועל כך אין צורך להכביר מילים (ולהרחבה ראו גזר דין מפורט שנתתי לאחרונה בעניין ת"ד 7762-03-11 מדינת ישראל נ' גונצרוב (11.6.2012)). ואולם, נוכח הליך השיקום שעבר, יש מקום לחרוג לקולא מהעונש שראוי היה להטיל על הנאשם, אלמלא השתקם, ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, ולהעמידו במבחן לפי פקודת המבחן בצד עונש מאסר בפועל שהנאשם ישא בעבודות שירות (וראו סעיף 40ד לחוק העונשין, התשל"ז-1977 לאחר תיקון מס' 113 (תחילתו ביום 10.7.2012)).

2.הנאשם גילה מודעות לחומרת מצבו, ועבר כאמור תהליך טיפולי מוצלח, שמחייב המשך מעקב על ידי שירות המבחן לצורך השלמת הטיפול ומניעת הישנות העבירה. לשם כך, יש מקום להעמדת הנאשם במבחן אך הדבר אינו אפשרי בצד הטלת מאסר בפועל של ממש (ראו הוראת סעיף 1(1)(ב)(1) לפקודת המבחן). על כן, וכאשר ברור כי שיקומו של הנאשם אינו עניין אישי שלו בלבד אלא זהו אינטרס של כלל החברה, מן הראוי במקרה זה להסתפק בהטלת מאסר בפועל אשר ירוצה בעבודת שירות.

3.אמנם עסקינן בריבוי עבירות המחייב טיפול עונשי מיוחד, אך עדיין יש מקום להבדיל בין מקרה זה של "הצטברות עבירות" לבין הצורה החמורה יותר של ריבוי עבירות המתאפיינת ב- "מועדות" של ממש (וראו בהקשר זה: ש"ז פלר יסודות בדיני עונשין כרך ג 308, 319 (1992)). כאמור, הנאשם עבר, במועדים שונים, שלוש עבירות של נהיגה בשכרות, אך כולן נעברו בטרם חריצת הדין על אף לא אחת מהן. מכאן, שאף כי מתחייבת התייחסות מחמירה לעבירות שעבר הנאשם, יש לזכור כי אין מדובר בעבריין "מועד" (במובן הקלאסי של המונח) אשר חזר לסורו לאחר קבלת טיפול עונשי בשל עבירה קודמת שהוא עבר (ראו להשוואה גזר דין שנתתי לאחרונה בעניין פל"א 4628-04-12 מדינת ישראל נ' בן ברוך (27.6.2012), שם נדון הנאשם לעונש מאסר ארוך מאחורי סורג ובריח).

4.עונשו של הנאשם בגין העבירה השלישית (מיום 1.1.2011) כבר נגזר כאמור (תוך שבית המשפט לתעבורה בעכו לקח בחשבון את דבר הרשעתו של הנאשם בשתי העבירות הנוספות בבית משפט זה). מכאן, שהעונשים שיוטלו על הנאשם בתיק זה, יחד עם העונשים שנגזרו על הנאשם בתיק פ"ל 4730-03-11 הנ"ל, ובהצטרפותם אלה לאלה, ישקפו את העונש הראוי שייגזר על הנאשם בנסיבות העניין.

לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר בפועל לתקופה 4 חודשים. המאסר ירוצה בעבודת שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 29.5.2012.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 1.8.2012 בשעה 08:00 ביחידה לעבודות שירות במתחם בית סוהר חרמון.

2.אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 שנים.

הפסילה תיחשב מיום תחילת הפסילה עד תום ההליכים, קרי מיום 17.8.2011 (קיים אישור הפקדה בתיק).

3.18 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של שלוש שנים עבירה של נהיגה בזמן הפסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, כשהיא מלווה בעבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, ויורשע בשל העבירות הנוספות יחד תוך התקופה האמורה או לאחריה.

4.10 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של שלוש שנים עבירה של נהיגה בזמן הפסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, כשאינה מלווה בעבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, ויורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה.

5.12 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של שלוש שנים עבירה של נהיגה בזמן הפסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, ויורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה או לאחריה.