מדינת ישראל נ' פומנקו(עציר)

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום, אני מרשיעו בעבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, וכן בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

ניתנה והודעה היום ה' תשרי תשע"א, 13/09/2010 במעמד הנוכחים.

בני שגיא, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירת איומים וכן בעבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו וזאת כמפורט בכתב האישום ובהכרעת הדין.

הנאשם הודה, שלא במסגרת הסדר טיעון, ומבלי שתוקן כתב האישום באופן כזה או אחר.

בתמצית, מדובר בנאשם אשר הגיע לתחנת דלק בעודו בגילופין (כך על פי טיעון שני הצדדים), פנה למתדלק ואיים עליו כי היה ולא יזמין משטרה ישדוד אותו. בהמשך, איים הנאשם על מתדלק נוסף, לקח לו את הטלפון והתקשר למשטרה בעצמו והודיע כי כרגע הוא מאיים על המתדלק בסכין ושודד את תחנת הדלק. אציין כבר כעת כי אין חולק שמדובר באיום בלבד וללא שקדמה לכך החזקה של סכין או נשק אחר.

כאשר הגיעו השוטרים למקום הכה הנאשם במכות אגרוף בפלג גופו העליון ובפניו של אחד השוטרים, ולאחר שנחבל הרים את ידיו כלפי פניו של השוטר ופגע בו עם האזיקים, וכן הכניס אצבעות לעינו. כתוצאה מתקיפת הנאשם נגרמו לשוטר חבלות בפניו תחת עינו השמאלית.

התביעה עותרת להטלת עונש מאסר על הנאשם וכן להפעלת המאסר המותנה במצטבר לתקופת המאסר.

התובע התייחס לנסיבות החמורות של האירוע, לצורך בהחמרת הענישה במקרה זה בשל העובדה כי עסקינן בנאשם אשר לחובתו הרשעה קודמת בעבירות אלימות, וכן לצורך בהחמרה בענישה נוכח העובדה כי הקורבן הינו שוטר.

הסנגור ביקש להקל בעונשו של הנאשם ופירט הן את נתוניו האישיים והן את שאירע באותו יום כאשר הנאשם הגיע בבוקר לבית החולים גהה וביקש להתאשפז ולנוח. על פי סיכום הבדיקה הופנה הנאשם למרכז גמילה לשם ניסיון לבחון בקשתו.

על פי טיעון הסנגור, התנהלות הנאשם באירוע עצמו ובשים לב לאותו ביקור מוקדם בבית החולים גהה, מהווה סוג של זעקה לעזרה ורצון להיעצר, וזאת בשל תחושת הנאשם כי אין לו מסגרת וניתן יהיה לספק לו צרכים בסיסיים בבית המעצר.

עוד התייחס הסנגור לקשייו הרפואיים של הנאשם, להודאתו, חרטתו ולחיסכון בזמן ציבורי.

הנאשם בדברו האחרון הביע חרטה על מעשיו וציין כי יחסיו עם אביו השתפרו.

אין ספק כי יש לראות בחומרה את נסיבותיו של המקרה. האלימות עצמה הינה אלימות לא פשוטה, כאשר מדובר במספר מכות אגרוף בפלג גופו העליון של השוטר ובפניו ובהמשך בפגיעה נוספת עם האזיקים וכן בהכנסת אצבעות לעיניו של השוטר.

נתוניו של המקרה בצירוף לעברו הפלילי של הנאשם, העובדה ששוחרר ממאסר פרק זמן קצר קודם לכן ועמד לחובתו מאסר מותנה, מצדיקים השתת עונש של מאסר בפועל.

יחד עם זאת, אין להתעלם מכל אותם נתונים עליהם עמד הסנגור ולהם משקל משמעותי בעיני. ניתן ללמוד מקורות הנאשם באותו יום ומהביקור העצמאי בבית החולים גהה בשעות הבוקר, על מצוקה בה היה שרוי הנאשם, ויש בכך, במידה רבה, כדי להסביר את פשר מעשיו בתחנת הדלק, מעשים אשר ניתן לומר כי בחלקם הגדול אינם רציונאליים. כמובן שהעובדה שהנאשם היה בגילופין באותה העת מסבירה אף היא את אותה התנהלות.

הנאשם הודה, הביע חרטה וחסך בזמן ציבורי יקר, ואף לכך יש משקל בעיני.

בסופו של יום, לאחר ששקלתי את השיקולים השונים, החלטתי להשית על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 5 חודשי מאסר לריצוי בפועל החל מיום מעצרו- 10.5.10.