מדינת ישראל נ' פודל

בפני

סגנית נשיא אטליא וישקין

הכרעת דין

הנאשם אשר בפניי מואשם, כי ביום 7.9.10 בשעה 21:00 לערך נהג רכב מסוג הונדה ברחוב בר כוכבא בעיר פתח תקווה, מכיוון דרום לכיוון צפון. נטען כי בשעה שהתקרב לצומת הרחובות בר כוכבא עם רחוב מבצע קדש, פנה שמאלה לרחוב מבצע קדש ופגע בשני הולכי רגל אשר חצו את הכביש שלא במעבר חציה. אחד מהולכי הרגל חצה את הכביש כשהוא דוחף עגלת קניות. כתוצאה מכך נחבלו שני הולכי הרגל.

הוראות החיקוק המיוחסות לנאשם:

נהיגה בחוסר זהירות- עבירה על תקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

נהיגה בדרך הגורמת נזק- עבירה על תקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בדבר הימצאות הנאשם במקום, ובדבר כיווני הנסיעה.

הנאשם מודה בעובדת התרחשות התאונה. אולם, עיקר טענתו היא, כי לא פגע בהולכי הרגל גופם, אלא פגע אך ורק בעגלת קניות אותה דחף הולך הרגל.

פרשת התביעה:

עד תביעה 1 אופיר וייס- הבוחן המשטרתי:

העד הינו בוחן המשטרה אשר הגיע לזירת התאונה. העד בחן ממצאי הזירה, ערך סקיצה וגבה הודעות מהנאשם ומהולכי הרגל. על ידי הבוחן הוגשו המסמכים הבאים: ת/1 הודעת הנאשם, ת/2 סקיצה, ת/3 ביקור ראשון של הבוחן בצומת, ת/4 ביקור שני בצומת ו-ת/5 מדידות ובחינת שדה הראיה.

העד ביקר במקום התאונה בתאריכים 6.10.10, ו-11.10.10. העד ביצע מדידות בצומת ובחן שדה הראיה. מסקנתו בת/5- כי לנאשם שדה ראיה פתוח, וכי אמור היה להבחין בהולכי הרגל ולמנוע התאונה, וזאת אף כפי הנתונים בגרסת הנאשם עצמו. מקל וחומר- עפ"י גרסת הולכי הרגל.

עד תביעה 2 מר מאיר בן יהודה- (הולך הרגל):

העד הינו הולך הרגל אשר דחף עגלת הקניות בצומת, ונפגע בתאונה נשוא האישום. העד סיפר כי סובל מבעיית ראיה המצמצמת שדה ראייתו לצדדים, וכי מסוגל לראות אך קדימה בלבד. בנוסף העד אישר כי הוא ורעייתו חצו את הכביש שלא במעבר חציה, ובאלכסון (עמ' 3 לפרוטוקול). בתחילה סיפר כי הרכב פגע בו ובעגלת הקניות, ומאוחר יותר בחקירה הנגדית אישר כי איננו בטוח האם הרכב פגע גם בו או רק בעגלת הקניות, וכן מי נפגע ראשון הוא או רעייתו (עמ' 3-4 לפרוטוקול).

עדת תביעה 3 הגב' כרמלה בן יהודה- (הולכת הרגל):

העדה- רעייתו של ע"ת 1, ולדבריה הלכה בצמוד לבעלה בשעה שהתרחשה התאונה. העדה סיפרה כי בעת שיצאו מהסופר, החלו לחצות את הכביש קרוב ובמקביל למעבר החציה. בעוד שהיא ובעלה חוצים את הכביש, הנאשם ביקש לפנות שמאלה, לא האט את מהירות נסיעתו, ופגע בה, בבעלה ובעגלת הקניות וכתוצאה מכך היא ובעלה נפלו על הארץ.

לשאלת בית המשפט סיפרה העדה במהלך חקירתה, כי איננה זוכרת האם הרכב פגע בה ובבעלה ישירות, או רק בעגלה. העדה לא ידעה להשיב בנחרצות, והיא טענה שאינה זוכרת כאמור (עמ' 5 שורה 17-18 לפרוטוקול).

כמו כן סיפרה העדה לשאלת ביהמ"ש כי ראייתה תקינה (עמ' 5 שורה 32 לפרוטוקול).

פרשת ההגנה: