מדינת ישראל נ' פדלון

החלטה

הנאשם נמצא אשם על פי הודאתו בעבירות של מעשה רשלנות תוך שימוש בכלי שיט לפי סעיף 338 (א)(2) לחוק העונשין וכן שיט בתחום אסור, עבירה לפי תקנה 68, יחד עם תקנות 109 ו- 110 לתקנות הנמלים [בטיחות ושיט] תשנ"ג – 1982, יחד עם סעיף 54 לפקודת הנמלים [נוסח חדש] תשל"א – 1971.

מדובר באירוע שאירע ביום 31/5/2008 במהלכו בעת שהנאשם נסע באופנוע ים הוא פגע במתלונן שרחץ באותו זמן במים וגרם לו לפגיעות וחבלות כמתואר בכתב האישום.

רשלנותו של הנאשם על פי כתב האישום עלתה בכך שהסיע את כלי השיט למרחק פחות מ 300 מטר מנקודת שפל המים ונהג באופן ובמהירות שאינם מתאימים לתנאי השטח תוך שאיננו מבחין במתלונן.

לנאשם אין הרשעות קודמות ובמסגרת הסדר טיעון בין הצדדים התקבל אודותיו תסקיר שירות מבחן שבו פורטו נסיבותיו האישיות ובסופו המליצה קצינת המבחן להמנע מהרשעתו ולהטיל עליו צו של"צ בהיקף של 140 שעות ללא הרשעה.

קצינת המבחן נימקה בתסקירה כי הנאשם הודה בביצוע העבירות, נטל אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם הוא בעל יכולת לבחון את מעשיו ובעל מודעות ואין צורך בהתערבות טיפולית בעניינו. עם זאת, לדבריה, מחמת החשש שיהא בהרשעה כדי לפגוע בהתפתחותו התעסוקתית של הנאשם על רקע עיסוקו בתחום התקשורת ועבודתו עם גופים ציבוריים המליצה כאמור על המנעות מהרשעתו.

במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים, עותרים הצדדים לאמץ את המלצת שירות המבחן, להמנע מהרשעת הנאשם ולהטיל עליו עבודות של"צ בהיקף של 140 שעות. בנוסף, מוסכם על הצדדים כי הנאשם ישלם פיצוי לטובת המתלונן בסך של 8,000 ₪.

בנימוקים להסדר הטיעון, ציינה ב"כ המאשימה כי מראש מדובר ברף רשלנות נמוך מצידו של הנאשם, שכן התאונה אירעה בחוף שאיננו מותר לרחצה כאשר גדר ציפיותיו לנוכחותו של המתלונן במקום לא היתה גבוהה. עוד נטען לבעיות ראיתיות והוכחתיות וכן במכלול נסיבות המקרה, לרבות הודאת הנאשם, חרטתו, הנזק שייגרם לו מהרשעתו, למול העובדה שהמתלונן יפוצה מן הסתם בהליך אזרחי על כל נזקיו.

ב"כ הנאשם ביקש אף הוא מבית משפט לאמץ את הסדר הטיעון בהפנותו בין היתר לתשומת הלב למסמכים נ/1 לגבי פעילותו והתנדבותו של הנאשם שמלמדים על היותו אדם נורמטיבי מכל בחינה.

אודה על האמת כי מלכתחילה הבעתי בפני הצדדים את חוסר נוחיותי בהסדר הטיעון, בעיקר בהקשר לרכיב אי ההרשעה, וזאת מתוך הנחה שמדובר בעבירות שהאינטרס הציבורי מצדיק את הרתעת הציבור, רכיב שיימצא נפסד עם הסדר הטיעון יכובד.

עם זאת, לאחר ששמעתי את נימוקי הצדדים, לאחר ההפסקה שניתנה על ידי, הגעתי למסקנה לכבד את הסדר הטיעון. אני לוקחת בעניין זה גם לתשומת לב את פסיקת בית המשפט העליון לפיה ככלל, יש לכבד הסדרי טיעון ואי כיבודם יפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן שבהם ניכר כי לא נשקלו הנסיבות באופן ראוי.

אכן, אפשר להתייחס למקרה זה כאל מקרה חריג ויוצא דופן וזאת על רקע נסיבותיו ורמת הרשלנות הפחותה יחסית מצידו של הנאשם כאשר מנגד לא ניתן להתעלם מהעבודה שיהא בהרשעה בכל זאת כדי לפגוע בתעסוקתו של הנאשם.

סיכומו של דבר, לאור האמור לעיל, אני מחליטה לכבד את הסדר הטיעון ואני קובעת כדלקמן:

1.הנאשם יבצע עבודות של"צ בהיקף של 140 שעות, וזאת ללא הרשעה.

שירות המבחן ידווח לבית המשפט עם סיום עבודות השל"צ או בכל מקרה בו הנאשם לא יעמוד במוטל עליו.

2.הנאשם יפצה את המתלונן, גיא בר טל, בסך של 8,000 ₪.

הסכום יופקד ב- 4 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון בהם ביום 1/5/2010 ויועבר לידי המתלונן על פי הכתובת הנקובה בכתב האישום או על פי כתובת מעודכנת שתימסר על ידי המאשימה תוך 7 ימים מהיום.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לשירות המבחן.

ניתנה והודעה היום א' אייר תש"ע, 15/04/2010 במעמד הנוכחים.

גיליה רביד, שופטת