מדינת ישראל נ' פדילה(עציר) ואח'

גזר דין

(לנאשמים 1 ו-3 בלבד)

1.הנאשמים 1 ו-3 ואחר (הנאשם 2) הם קרובי משפחה.

הנאשם 1 הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

הנאשם 3 הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טעון שכלל את תיקון כתב האישום בעבירות של נסיון תקיפה הגורמת חבלה של ממש ותקיפה הגורמת לחבלה של ממש.

2.על פי הנטען בכתב האישום, מתגורר הנאשם 2 בשכנות למתלונן. ביום 17.9.09 בשעות הערב, התפתחה קטטה בין הנאשמים למתלונן, במהלכה תקפו הנאשמים 1 ו-2 את המתלונן כשהנאשם 2 דקר אותו, באמצעות סכין שאחז בידו, בפיו באזור הלסת התחתונה ובחזה עליון משמאל באזור בית השחי והנאשם 1 דקר את המתלונן באמצעות הסכין שאחז בידו בכתף ימין וניסה להכותו באמצעות מקל.

הנאשם 3 שהגיע לאחר הדקירות, במטרה להפריד, ניסה לתקוף את המתלונן באמצעות מקל שאחז בידו וכאשר אחות המתלונן, שהיתה במקום הרימה את ידה במטרה להגן על אחיה, היא נחבלה מהמקל אותו הניף הנאשם 3. כתוצאה מכך נחבלה אצבעה ונשברה.

3.ענינו של הנאשם 2 הסתיים בהסדר טעון. הנאשם 2 הורשע על פי הודאתו בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. על פי הסדר הטעון שאומץ הוטלו עליו עונש מאסר של 24 חודש, מאסרים על תנאי כמפורט בגזר הדין, ופיצוי למתלונן בסך 20,000 ₪.

הנאשם 3

4.בהציגם את הסדר הטעון הודיעו הצדדים כי לא הגיעו להסכמה לענין העונש. המאשימה הבהירה כי היא תעתור למאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן והוסכם כי הסנגור יוכל לטעון באופן חופשי.

5.הנאשם 3 הופנה לשרות המבחן ומהתסקיר שהוגש בענינו עולה כי עם סיום לימודיו בבית הספר התיכון החל לבלות עם בני גילו ונחשף להתנהגות שולית ועישון סמים.

שרות המבחן התרשם כי הנאשם 3 נוטל אחריות על חלקו בארוע נשוא כתב האישום, מבין את חומרת התנהגותו ומגלה חרטה. הנאשם 3 הסביר כי פעל מתוך לחץ כשבכוונתו היה להפריד ולעזור לקרובי משפחתו.

הנאשם 3 ציין כי העבירה חריגה לאורחות חייו בדרך כלל. מעצרו וההליכים המשפטיים שננקטו נגדו הרתיעו אותו והמחישו לו את חומרת מצבו.

שרות המבחן מעריך כי הנאשם 3 הפנים את חומרת העבירה והמליץ על הטלת עונש של של"צ בהיקף משמעותי כעונש מוחשי שיעזור לו לגייס כוחות ומאמצים לחזור לאורח חיים נורמטיבי ויצמצם את הסיכון להישנות עבירות.

הנאשם 3 נעדר הרשעות קודמות.

6.המאשימה סבורה כי על רקע הארוע כולו ועל יסוד חלקו של הנאשם 3 בארוע יש להטיל עליו עונש מאסר בפועל ומאסר על תנאי, על אף גילו הצעיר, נסיבות חייו והעדר הרשעות קודמות. המאשימה מדגישה כי בכוונת הנאשם היה להכות את המתלונן באמצעות המקל שאחז בידו ואחות המתלונן שניסתה לגונן עליו היא ספגה את עוצמת המכה.

המאשימה ערה לתיקון המשמעותי שנעשה בכתב האישום, כאשר תחילה יוסחו לנאשם 3 הפגיעות שנגרמו למתלונן ורק לאחר מכן, לאחר בחינה מחודשת של חומר הראיות ומשהתברר כי המתלונן, שמכיר את הנאשם 3, אינו מצביע עליו כאחד מתוקפיו וטוען כי אחר (מלבד הנאשמים 1 ו-2) תקף אותו, תוקן כתב האישום בהתאם. יחד עם זאת סבורה המאשימה כי גם לאחר תיקון כתב האישום הוא חמור דיו כדי להטיל על הנאשם עונש שיכלול רכיב של מאסר בפועל.

התנהגות הנאשם 3, שהצטייד במקל כשלטענתו בא להפריד בין הניצים, מלמדת על כוונה אחרת ולא על כוונה להפריד בין הניצים, כטענתו של הנאשם 3.

המאשימה מציינת כי על בית המשפט לתת משקל לאינטרס ההרתעה והצורך במיגור תופעות האלימות כפתרון ליישוב סכסוכים ולהטיל עונשים הולמים.

7.הסנגור מבקש לאמץ את המלצת שרות המבחן. על פי האמור בכתב האישום המתוקן, בו הודה הנאשם 3, הוא הגיע למקום הארוע לאחר שהמתלונן נדקר ועל מנת להפריד בין הניצים ולא בכדי הסכימה המאשימה לציין בכתב האישום כי הנאשם 3 הגיע כדי להפריד.