מדינת ישראל נ' פדידה

פסק דין

מצאתי לזכות את הנאשמת מחמת הספק.

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 10.6.11 שעה 03:00 נהגה הנאשמת בדרך נמיר והתקרבה לצומת עם שד' שאול המלך, הנאשמת הייתה מעורבת בתאונה עצמית. בהמשך הנאשמת נדרשה למסור דגימת דם לצורך בדיקת שיכורות, אולם סירבה.

הנאשמת הואשמה בנהיגה בשיכרות בניגוד לסע' 62(3) + 39(א) וסע' 38(1) לפקודת התעבורה, וכן תקנה 26(2) לתקנות התעבורה. נהיגה בקלות ראש בניגוד לסע' 62(2) לפקודת התעבורה.

הנאשמת כפרה באשמה ונשמעו ראיות בתיק.

מטעם התביעה העידו העדים הבאים:

1. שמשון נגב – בוחן תאונות דרכים - על פי עדותו הנאשמת סירבה לתת דגימת דם לצורך בדיקת נהיגה בשיכרות. על פי זכ"ד בדבר סירוב לבדיקת אלכוהול, בו נדרשה הנאשמת למסור דגימת דם. הנאשמת סירבה, בדברי הנהגת נרשם "אבל זה כי אם אני לא עושה שום דבר עד שלא יטפלו בי". השוטר ציין, כי הוא הסביר לנאשמת פעמיים את הדרישה לגבי מתן דגימת הדם ופעמיים היא סירבה לבדיקה. הבוחן ערך דו"ח ממנו עולה כי הוא הגיע לבית החולים, פנה לנאשמת, הנאשמת דיברה לא לעניין בשל כאבים. השוטר חזר לנאשמת כעבור 10-15 דקות וביקש ממנה דגימה. הנאשמת הסכימה לדגימת נשיפה בלבד. הבוחן הסביר לנאשמת כי אין בבית החולים מכשיר ינשוף והיא נדרשת לתת דגימת דם. הנאשמת סירבה.

מדו"ח הבוחן עולה כי הנאשמת התנגשה בעץ. שדה הראיה שלה לפנים 100 מטר. הרכב נבדק ונמצא תקין. הבוחן מצא כי הכביש היה רטוב מהשקייה. אין עדות לפגיעת רכב נוסף. מדובר בתאונה עצמית.

2. אמיר וודביץ – שוטר שהגיע למקום. ערך דו"ח פעולה ממנו עולה כי הגיע למקום התאונה, הבחין ברכב בו נהגה הנאשמת. הנאשמת טענה בשיחה עם השוטר כי החליקה ופגעה בעץ. הדיפה ריח אלכוהול. אחיה שישב עימה ברכב הדיף ריח אלכוהול חריף ביותר. השוטר ציין כי הכביש רטוב ממים לכל רוחבו לאורך קטע של יותר מ- 30 מטר.

3. לילך לוי - שוטרת שהתלוותה לנאשמת לבית החולים. מדו"ח הפעולה שערכה עולה כי היא הגיעה למקום עם השוטר וודביץ. פגשה במקום את הנאשמת עם פגיעת ראש. אשר, טענה כי היא הסתחררה עם הרכב, החליקה ונכנסה בעץ ושוב החליקה לצד השני עד שנעצרה. לדברי הנאשמת רכב עקף אותה, היא נבהלה, סטתה ואז החליקה. השוטרת התלוותה לנאשמת לבית החולים. כל הדרך הנאשמת לא הגיבה. גם בבית החולים שאלה "איפה אני? מה קרה לי? איפה קרן? איפה הבן שלי?: השוטרת הגיעה עם הנאשמת ב- 3:45 לבית החולים. הבוחן נגב הגיע לבית החולים ב- 05:00. הבוחן ביקש מהנאשמת דגימה לצורך בדיקת שיכרות וכן הסביר לה את משמעות הסירוב. הנאשמת סירבה בטענה כי היא מפחדת מבדיקת דם ומוכנה לבצע בדיקה אחרת. הבוחן ביקש ממנה פעם שנייה, הנאשמת השיבה "מה אתה נורמלי? אני נראית לך שיכורה, אני פצועה איך אתה רוצה שאחתום לך, כואבת לי היד, תן לי לעשות בדיקת נשיפה אחרי שיטפלו בי וכ"ד.

מטעם ההגנה העידו העדים הבאים:

1. הנאשמת - לדבריה נהגה בדרך נמיר. רכב חתך אותה במהירות. הנאשמת לחצה ברקס, הכביש היה רטוב היא איבדה שליטה על הרכב. היא התעוררה בבית החולים. הייתה לה פגיעה בראש. הבוחן ביקש לקחת ממנה דם היא ביקשה שימתין שיתפרו לה את הראש. השוטר סירב להמתין כיוון שהמשמרת שלו עמדה להסתיים.

בחקירה נגדית, טענה הנאשמת כי לא שתתה כלל. בחקירתה במשטרה עולה כי רכב חתך את הנאשמת, אחיה צעק לה תיזהרי מים והיא זוכרת שהיא התעוררה בבית החולים. לעניין הסירוב טענה הנאשמת כי היא הייתה מסוחררת וכואבת אחרי זעזוע מוח. לדבריה אמרה לשוטר כי אחרי שיתפרו אותה היא תהיה מוכנה לבדיקה.

הוגשה תעודה רפואית ממנה עולה כי הנאשמת הייתה מעורבת בתאונת דרכים אותה היא אינה זוכרת. חשה כאבים בחזה. בבדיקת הנאשמת נמצא חתך בראשה באורך כ- 3 ס"מ שנתפר. בדו"ח מד"א נרשם כי הנאשמת נמצאה מבולבלת, לא זוכרת את פרטי האירוע, לא מזהה את הסביבה, לא מצליחה לזכור מה קרה. חשד לזעזוע מח.

הנאשמת הגישה מטעמה תעודה רפואית של בדיקת מיפוי עצמות ממנה עולה כי נמצאו ריכוזיים מוקדיים בעצם החזה ובצלעות 6-7 משמאל המעידים על שברים בעצם החזה ובצלעות משמאל.

2. קרן פדידה – אשת אחיה של הנאשמת, נהגה ברכב מאחורי רכבה של הנאשמת. לדבריה הנאשמת נכנסה לצומת, עברה ברמזור ונכנסה לאזור שהיה רטוב. מישהו חתך אותה מימין והיא הסתחררה עם הרכב. לדבריה הנאשמת איבדה את ההכרה, רק בבית החולים היא חזרה לעצמה.

3. רוברט פדידה – אחיה של הנאשמת ישב עימה ברכב בזמן התאונה. לדבריו הם בילו במועדון. העד שתה וביקש מאחותו לנהוג ברכבו. הם הגיעו לרמזור, חצו את הרמזור, רכב עקף אותם, הרכב הסתחרר והם התנגשו בעץ.

לאחר ששמעתי את הצדדים מצאתי לזכות את הנאשמת מחמת הספק.

שתי שאלות עומדות לבירור בתיק זה:

1. האם לנאשמת אחריות לגרימת התאונה?