מדינת ישראל נ' פאיר

הכרעת דין

הנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום ונשלח לבקשתו לשירות המבחן על מנת שיוכן תסקיר בעניינו אשר יתייחס בין השאר, גם לאפשרות אי הרשעתו בדין.

קראתי התסקיר ולא מצאתי בו נימוקים לאי הרשעת הנאשם.

הנאשם אינו עובד והינו חסר מסגרת תעסוקתית או חברתית.

יצויין כי העבירה בה הודה הנאשם הינה עבירה מסוג פשע.

נוכח האמור, הריני מרשיעה את הנאשם בעבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין.

ניתנה והודעה היום י"ג תשרי תשע"א, 21/09/2010 במעמד הנוכחים.

טל תדמור-זמיר, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעבירה של החזקת סכין שלא כדין.

במסגרת הטעונים לעונש הגיש התובע תמונת הסכין אותו נשא הנאשם, הפנה לחומרת העבירה וביקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס כספי.

ב"כ הנאשם הדגיש העדר עבר פלילי, הפנה לנסיבות בצוע העבירה, לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם וביקש בכל לשון של בקשה להמנע מהטלת מאסר בפועל על הנאשם.

הנאשם הביע חרטה על בצוע העבירה, ציין כי הוא הבין את האסור שבמעשיו ולא יחזור עליהם.

בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר ממנו עולות נסיבות חייו הקשות של הנאשם.

הנאשם גדל בצילם של זוג הורים חולי נפש, בגיל 6 הוצא מהבית בצו בית משפט והתגורר משך 8 שנים בפנימיה.

בגיל 18 חזר הנאשם להתגורר בבית הוריו באווירה מתוחה מאוד, הוא התגייס לצבא אולם לא החזיק בו מעמד לאורך זמן והשתחרר מהשירות הצבאי.

עוד עולה מהתסקיר כי החל מחודש מאי שנה זו, אובחן כמי שסובל מהפרעת אישיות וקשיי הסתגלות.

אין חולק באשר לחומרת העבירה של החזקת סכין, חומרה הנובעת מהפוטנציאל הטמון בהיות הסכין זמין, שכן המציאות הוכיחה את הקלות הבלתי נסבלת בשמוש בסכינים ואת תוצאותיו הטרגיות של אותו שמוש.

יחד עם זאת, יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו.

במקרה דנן, נתפס הנאשם באקראי בשעת בוקר באחד מרחובותיה של קרית ים כשהוא נושא עמו סכין ממנה ניתן להתרשם בתמונה ת/1.

הנאשם נתן הסבר לנשיאת הסכין.