מדינת ישראל נ' עתאמלה(עציר)

החלטה

לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

בד בבד עם הבקשה הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה.

כעולה מעובדות כתב האישום המשיב התפרץ לביתה של המתלוננת בנצרת עילית בכוונה לגנוב בכך שנכנס דרך החלון אל תוך הבית וגנב משם מחשב נייד , מכשיר סלולרי ותיק גב.

המדינה מבקשת להורות על מעצר של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בהתחשב בעברו, בתסקיר השלילי ובמעשה שביצע.

מאידך, הסנגור מבקש להורות על שחרורו של המשיב לחלופה ראויה שתכלול פיקוח אלקטרוני ופיקוח אנושי מצד אימו של המשיב.

הסנגור טוען שלא ניתנה מעולם למשיב הזדמנות לשיקום לאור המצב בו גדל המשיב, כמפורט בתסקיר.

הצדדים לא חלקו על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר והדיון התמקד בשאלת שחרורו של המשיב בחלופה בלבד.

אודות המשיב הוגש תסקיר מעצר, ממנו עולה כי שירות המבחן אינו ממליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר כלשהי. עוד עולה מהתסקיר כי בעבר שוחרר המשיב למעצר בית ונעצר לאחר מכן עד לתום ההליכים לאחר שהפר את תנאי השחרור.

השאלה שעל בית המשפט לבחון הינה האם ישנה חלופת מעצר שיש בה כדי לאיין את המסוכנות הטמונה במשיב מצד אחד, ותפגע בחירות בצורה פחותה יותר.

עיון בעברו של המשיב מלמד כי המשיב הינו עבריין רכוש מועד. המשיב ריצה מספר מאסרים בגין עבירות רכוש ומאסרו האחרון היה לתקופה של 4 שנים בגין עבירות שוד.

עברו מלמד כי במשיב נשקפת לציבור ולרכושו סכנה של ממש, במידה וישוחרר.

לא זו אף זו, בהתחשב בכך כי בעברו של המשיב הרשעות בגין הפרת הוראה חוקית ניתן בהחלט לקבוע כי אין להבטיח כי המשיב ישמור על תנאי השחרור , במידה וישוחרר, ולא יפר אותם כפי שעשה בעבר.

שחרור בתנאים מגבילים בחלופת מעצר כולל בתוכו אימון שבית המשפט נותן באותו משיב שמורים על שחרורו לחלופה.

במשיב שלפניי לא ניתן לתת אימון שכזה וזאת נוכח עברו העשיר בעבירות רכוש והרשעותיו גם בעבירות של הפרת הוראה חוקית.

הסנגור מציע שחרורו של המשיב תוך הגבלת תנועותיו בעזרת פיקוח אלקטרוני, כגון איזוק אלקטרוני. סבורני כי במקרה בו עסקינן, גם פיקוח שכזה אין בו כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב. בל נשכח כי המשיב ביצע את העבירות המיוחסות לכאורה כשתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בן 18 חודשים שלא הרתיע אותו ואין לומר שאיזוק אלקטרוני, הפעם, יש בו כדי להרתיע אותו ולהגן על שלום הציבור.

ער אני לנסיונות המשיב לשים קץ לחייו בין כותלי בית הכלא. עיינתי אף בחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה אודותיו. מחוות הדעת עולה כי המשיב כשיר לשהות במעצר אך הוא זקוק להשגחה משטרתי.

שיקומו של המשיב אין מקומו בהליך זה, שיקולי שיקום יש לשקול בעת הדיון בתיק העיקרי במידה ויוכרע דינו.

אשר על כן, ולאור האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי אין חלופת מעצר כלשהי שיש בה כדי לאיין את המסוכנות הטמונה במשיב ותגן על הציבור ורכושו מפניו.

אשר על כן, הנני נעתר לבקשה ומורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.