מדינת ישראל נ' ערשי

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

בתחילת דברי, הריני מודיעה כי הנאשם זכאי מחמת הספק מעבירה של נהיגה ללא חגורת בטיחות, בניגוד לתקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה.

כנגד הנאשם נרשמו ביום 17.5.10, בסמוך לשעה 09:00, שתי הודעות קנס (להלן – הדו"חות) – האחת, בגין נהיגה ללא חגורת בטיחות, עבירה על תקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, והשנייה, בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה על סעיף 10(א) לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר באישומים המיוחסים לו, ביקש לדון בהם במאוחד, וביום 16.2.11, נשמעו הראיות בשני התיקים.

מטעם המאשימה, העידו הדס ערמי ויחיאל שרעבי, והוגשו הדו"חות שערכה הדס ומזכר שערך שרעבי.

על פי גרסת המאשימה, ביום 17.5.10, בסמוך לשעה 09:00, נהג הנאשם ברכב בבני ברק, ברחוב רבי עקיבא, ובהגיעו בסמוך לבית מספר 91, נצפה על ידי העדים, כאשר אינו חגור בחגורת בטיחות.

הדס הורתה לנאשם לעצור רכבו, ובמהלך רישום הדו"ח הראשון, נתברר כי רישיון הנהיגה של הנאשם פג תוקף מזה כארבעה חודשים, ולכן, נרשם כנגדו גם הדו"ח השני.

במסגרת פרשת ההגנה, העידו הגב' רווח רחל והנאשם עצמו.

עדת ההגנה העידה כי הייתה במקום, הבחינה בנאשם עומד בצד הדרך עם רכבו, וחוגר חגורת בטיחות, טרם שהחל בנסיעה. העדה הבחינה בו באקראי, שכן עמד במקום בו ניסתה לעצור מונית, ובהמשך, ראתה כי השוטרים משוחחים עם הנאשם, אך לא שמעה את הנאמר. הנאשם פנה אליה, שאל אם תסכים להעיד לטובתו בבית המשפט, והנ"ל מסרה לו פרטיה.

לדבריה, אין ביניהם היכרות מוקדמת.

הנאשם העיד ומסר כי יש לו היכרות מוקדמת עם שני השוטרים, שלדבריו, רשמו לו דו"חות דומים בעבר.

הנאשם עמד על כך שהיה חגור, וטען כי אור השמש הפריע לשוטרים להבחין בבירור בכך שהוא חגור. כמו כן, טען הנאשם כי בניגוד לרשום בדו"ח, היה לבוש בג'קט כהה מעל לחולצה לבנה, כך שלא ניתן היה להבחין בחגורה המתוחה על בטנו.

הנאשם הציג בפני העדים תמונות, שלדבריו צולמו מיד לאחר האירוע, בהן מופיעים גם שוטרים עצמם,הנאשם ועדת ההגנה. בהסתמך על התמונות, טען הנאשם כי ניתן לראות בבירור את הצל אותו מטילה השמש הזורחת בכיוון נסיעתו.

במהלך הדיון, ניסה הנאשם להשמיע הקלטה של שרעבי, שנעשתה במועד האירוע.

למרות הכשלים הטכניים, ניתן היה לשמוע כמה משפטים מפי העד, שזיהה עצמו בהקלטה.

מהדברים שנשמעו, עולה כי משהלין בפניו הנאשם על שהדס מאשימה אותו שנהג ללא חגורת בטיחות, והוא שב ונשאל על ידי הנאשם אם גם הוא הבחין בעבירה, תשובתו של שרעבי הייתה: " השוטרת ראתה והיא מטפלת".

תמהה אני, מדוע לא מצא לנכון שרעבי, שערך מזכר ממנו עולה, לכאורה, כי הבחין בעבירה באופן עצמאי, להשיב לשאלת הנאשם לגופו של עניין.

הימנעותו של שרעבי מלהשיב, יוצרת ספק מסוים באשר לטענה כי גם הוא הבחין בעבירה.