מדינת ישראל נ' ערבליך ברוך ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב מיום 27.6.2010 (כב' השופטת יעל אחימן) לפיה נדחתה עתירת המבקשות לסילוק תובענת המשיבים כנגדן על הסף בהעדר עילת תביעה.

הבר"ע הועברה לטיפולי לאחר שכב' השופטת ברוש יצאה לגימלאות.

ההחלטה ניתנה במסגרת תובענה שהוגשה על סך 656,864 ₪ על ידי המשיבים כנגד המבקשות, לתשלום פיצויים בגין הפקעת מקרקעין לצרכי ציבור כאשר לטענת המבקשות הייעוד הציבורי ששימש בסיס להפקעה אינו עומד עוד וחלק מהמגרשים נמכרו על ידי המבקשות לגורם שלישי.

המבקשות עתרו לסילוק התביעה על הסף בטענה שעל פי חוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור (מס' 3) התש"ע 2010 - שנועד להסדיר את תחולת הלכת 'קרסיק' עליה סומכים המשיבים את תביעתם - נשללת זכותם של המשיבים, בשל פרק הזמן שחלף ממועד ההפקעה, לתבוע פיצוי כאמור ואין זה מעלה או מוריד אם נעשה שימוש במקרקעין לצרכי ציבור אם לאו.

בהחלטתו נשוא הבר"ע דחה בית המשפט את הבקשה בקובעו "הבקשה נדחית. אתייחס לדברים במסגרת הכוללת של ניהול ההליך".

דין הבר"ע להידחות, וזאת מבלי לבקש את תשובת המשיבים.

בענינים בהם נדחית עתירה לסילוק על הסף הלכה היא שערכאת הערעור תתערב אך ורק במקרים נדירים (ראו גם: רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' גיטי אהובים [פורסם בנבו], 18.5.2006).

המקרה דנן אינו נמנה על מקרים חריגים אלה. בית המשפט לא דחה על הסף את הטענה לסילוק מחמת היעדר עילה אלא קבע כי יתייחס לה במסגרת ההליך העיקרי. החלטת בית משפט קמא הינה החלטת ביניים ההכרעה בעניין זה אינה סופית ובידי המבקשות האפשרות לשוב ולהעלות את הטענות שהעלו בבקשתן בדיון עצמו. מחיקת תביעה על הסף הוא הליך דרסטי, ערכאה קמא סברה שבשלב זה אין מקום לנקוט בצעד כזה ולא שוכנעתי בנסיבות שיש מקום לתקנה.

זאת ועוד, מדובר בתובענה כספית, המבקשות לא הצביעו על נזק כלשהו שעלול להיגרם להן כתוצאה מההחלטה נשוא הבר"ע אשר לא יהיה ניתן לתקנו בהוצאות הולמות בעתיד או במסגרת ערעור בזכות על פסק הדין, או כי המשך ההליך בבית משפט קמא יפגע בזכויותיהן.

אוסיף, שספק בעיני אף אם החלטתו של בית משפט קמא עליה משיגות המבקשות הינה ממין ההחלטות לגביהן תינתן כיום רשות ערעור, זאת לנוכח סעיף 1(4) בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 הקובע כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה "בעניין שלבי הדיון בהליך".

אכן, על פניו - כפי שטוענות המבקשות - הפירוט בהחלטה אינו שלם, אך אין לומר עליו כי אינו עומד בחובת ההנמקה במיוחד משמדובר על החלטה שמשמעותה כי התביעה תתברר לגופה. ההנמקה הנדרשת יכולה להיות, כבנסיבות המקרה, קצרה ותמציתית.

לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיבים. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"א, 01 מאי 2011. המזכירות תודיע לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: