מדינת ישראל נ' עראר(עציר) ואח'

החלטה

נגד המשיב ונאשם נוסף הוגש כתב אישום המייחס להם שורה של עבירות חמורות ובהן סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה בצוותא חדא, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו בצוותא חדא, הובלת נשק בצוותא חדא, ירי באיזור מגורים, ועוד. נטען בכתב האישום כי המשיב והאדם הנוסף הגיעו ברכב לביתו של המתלונן כשבחזקתם נשק ארוך, ירו לעבר ביתו ורכבו של המתלונן ואיימו עליו. לאחר מכן, נמלטו ברכב מניידת משטרה, תוך שהמשיב מזגזג בפראות בין נתיבים באופן המסכן את התנועה וחוצה צמתים באור אדום. בשלב מסוים היטה האדם הנוסף את ההגה לעברם של השוטרים שניסו לעצרם, ובשלב זה המשיב לחץ בחזקה על הגז. במהלך המרדף האמור נשאו שניהם נשק כמתואר בכתב האישום. האדם הנוסף השליך מהרכב את הנשק ואיים באמצעותו על השוטרים.

בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בדיון הקודם בבקשה זו לפני כב' השופט שפסר הוסכם על ראיות לכאורה ועל קיומה של עילת מעצר ונותרה בדיון רק שאלת החלופה. בעניין זה, הוגש תסקיר מעצר מיום 14.2.13. שירות המבחן בתסקיר מציין כי המשיב שלל כל התנהגות עבריינית וכל מעורבות שלו באישומים המיוחסים לו. מצד שני, שירות המבחן אישר את מרבית המפקחים שהוצעו על ידי המשיב. השורה התחתונה בתסקיר היא כי נוכח התנהגותו של המשיב, שכאמור שלל כל מעורבות במעשים שיוחסו לו, שירות המבחן אינו ממליץ על שחרורו ממעצר.

ב"כ המבקשת טוענת כי בפנינו כתב אישום חמור מאוד וכי מדובר בסוג עבירות אשר מצביעות מניה וביה על מסוכנותו של המשיב. לטענתה, בסוג עבירות זה הכלל הוא מעצר עד תום ההליכים ואי הסתפקות בחלופת מעצר. היא מציינת גם שהתסקיר במפורש לא המליץ על שחרור ממעצר, וזאת לטענתה לא רק בשל העובדה שהמשיב אינו מודה במיוחס לו אלא גם מסיבות אחרות. כידוע, הכלל הוא כי רק מטעמים נכבדים וכבדי משקל יסטה בית המשפט מהמלצה שלילית של שירות המבחן. היא מוסיפה וטוענת באשר למפקחים שהוצעו כי לאור העובדה שהמשיב לא שיתף אותם בנעשה, לא ניתן לדעת האם הם אכן יוכלו להציב לו גבולות ולהפחית את מסוכנותו.

ב"כ המשיב טוען כי המשיב, אדם בן 43, נשוי עם ילדים, עובד כמנהל מחלקה במוסך, אינו בעל עבר פלילי מלבד עבירה של גניבת רכב מלפני 17 שנה. לטענת ב"כ המשיב, ההמלצה השלילית של שירות המבחן מבוססת אך ורק על העובדה שהמשיב כופר בעובדות כתב האישום, וכבר נפסקה ההלכה לא פעם כי עניין זה אין לזקוף לחובתו בשלב המעצר. חלקו האחר של התסקיר הוא בדיקת המפקחים שהוצעו ובעניין זה התסקיר אישר את המפקחים שהוצעו. ב"כ המשיב סבור כי נוכח העובדה שהמשיב הוא אדם נורמטיבי בדרך כלל, כמעט ללא עבר פלילי, ולנוכח המפקחים שהוצעו ואושרו על ידי שירות המבחן, ראוי לשחרר את המשיב לחלופת מעצר תוך איזוק אלקטרוני ותוך קביעת ערובות כספיות גבוהות.

דעתי היא לאחר שעיינתי היטב בתסקיר ובטענות הצדדים, כי אכן יש מקום להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. כפי שקבע בית המשפט העליון בבש"פ 8128/12 קינזי נ' מדינת ישראל:

" עיון בתסקיר מלמד כי התייחסותו השלילית של שירות המבחן אל העורר נעוצה בעיקרו של דבר באי קבלת אחריות על מעשיו...

...

כאשר הנאשם כופר בעבירות המופנות כלפיו, כולן או בחלקן, אין זה ראוי להסיק מסקנה לחובתו בטענה כי הוא אינו מפנים את חומרת מעשיו, אינו מקבל אחריות, או כפי שנאמר בתסקיר המשלים כי העורר "מבין באופן חלקי ומינורי את הבעייתיות בהתנהגותו".

כפי שהובהר בפסיקתו של בית משפט זה, אין לצפות מנאשם הכופר באשמתו כי ישנה את עמדתו בפגישה עם שירות המבחן, יזנח את טענות ההגנה העומדות לו, ויודה באשמה המיוחסת לו...

...

ובחזרה למקרה שלפנינו, אם מנפים מהתסקיר הראשון את כל האמירות מהן עולה כי העורר... אינו מקבל אחריות על מעשיו... כי אז ניטל במידה רבה עוקצו של התסקיר והתמונה המתקבלת אינה חד מימדית.

...

בנסיבות אלה, הנני סבור כי יש מקום להורות על שחרורו של העורר לחלופת המעצר המוצעת, וזאת בעיקר לנוכח העובדה כי המפקחים המוצעים נמצאו על ידי שירות המבחן כראויים ומתאימים לתפקידם".

ראה בעניין זה גם בש"פ 7831/12 פלוני נ' מ"י (פיסקה 16 לפסק הדין והאסמכתאות הנזכרות שם), גם שם סטה בית המשפט מהמלצה שלילית של שירות המבחן מאותו טעם.

במקרה שבפניי, ההמלצה השלילית של שירות המבחן בעניינו של המשיב מיוסדת כל כולה רק על כך שהמשיב שלל התנהגות עבריינית מצידו שלל מעורבותו באישומים המיוחסים לו ושלל כל בעייתיות בהתנהלותו לרבות התנהגות אלימה מצידו. גם מהסיפא של התסקיר לא עולה אלא זאת בלבד שהמלצת שירות המבחן מבוססת על עמדתו זו של המשיב, ולא על טעמים אחרים. לעומת זאת, באשר למפקחים שהוצעו, רובם אושרו על ידי שירות המבחן, בין אם מדובר באביו של המשיב, אשר השירות קבע כי הוא אדם ישר ואחראי ויכול להציב גבולות לבנו, בין אם מדובר באחיו של המשיב, המנהל אורח חיים נורמטיבי, מגלה מודעות לקשיים שונים בהתנהגותו של המשיב, ולהערכת השירות מהווה עבורו גורם סמכותי ומציב גבולות, ובין אם מדובר באחיו הנוסף, שהינו אדם אחראי, נורמטיבי, מתייחס בחומרה לאישומים כנגד המשיב ולהערכת השירות, הינו בעל יכולת להציב לו גבולות.

בדיון היום נבדקו המפקחים המוצעים על ידי, ונמצאו מתאימים, זולת אחד מהם שבשלב זה החליט ב"כ המשיב לא להציעו לעת עתה כמפקח.

לאור האמור לעיל, סבור אני כי יש להחיל במקרה זה את ההלכה שציטטתי לעיל, היינו לא לזקוף לחובתו של המשיב את העובדה שהוא כופר באישומים המיוחסים לו, אלא להורות על שחרורו למעצר עד תום ההליכים בפיקוחם של המפקחים שאושרו של ידי שירות המבחן וגם נבדקו על ידי בדיון היום.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

א.המשיב ישוחרר למעצר בית מלא בבית אביו אחמד צאלח ת.ז. 035395730, בביתו בג'לג'וליה וזאת בפיקוחם של האב אחמד צאלח, ואחיו של המשיב עימאד צאלח ת.ז. 059391482.