מדינת ישראל נ' עראבי

החלטה

ההחלטה תנתן לאחר עיון בחומר הראיות.

השעה כעת 12.00 והדיון יתחדש בשעה 13.00.

ניתנה והודעה היום י"ט טבת תשע"א, 26/12/2010 במעמד הנוכחים.

שלמה בנג'ו, שופט

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996.

יחד עם הבקשה הוגש כנגד המשיב כתב אישום לפיו ביום 27.10.09 נפסל המשיב בנוכחותו מלקבל ולהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 23 חודשים. המשיב הפקיד את רשיונו בתאריך 3.11.09.

באותו גזר דין נשוא צו הפסילה, הוטלו על המשיב, בין היתר, 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים על עבירות של נהיגה בשכרות או נהיגה בזמן פסילה.

לפי כתב האישום, בתאריך 22.12.10, סמוך לשעה 20.30, בקרית ים, נהג הנאשם בקטנוע בניגוד לצו הפסילה האמור.המשיב מואשם אפוא בעבירות של נהיגה בזמן פסילה – עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה תשכ"א – 1961, נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה תקף – עבירה לפי סעיף 10א לפקודת התעבורה, נהיגה ברכב ללא ביטוח תקף, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל – 1970, נהיגה ללא רישיון רכב בתוקף, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה.

המבקשת טוענת כי בידיה ראיות לכאורה לאשמת המשיב הכוללות דוחות פעולה של השוטרים אשר הבחינו במשיב נוהג בקטנוע.

כמו כן, טוענת המבקשת כי המשיב הוכח בהתנהגותו שהוא עבריין תעבורה סדרתי אשר בז להוראות החוק ומזלזל בצווי ביהמ"ש האוסרים עליו לנהוג, תוך שהוא מבצע עבירה חמורה של נהיגה בזמן פסילה לאחר שהורשע בעברו הלא רחוק בעבירה של נהיגה בשכרות.

כמו כן, מדגישה המבקשת את עברו של הנאשם ועומדת על צו המאסר המותנה התלוי ועומד נגד הנאשם אשר לדבריה הינו בר הפעלה לו יורשע הנאשם בתיק זה.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומם של ראיות לכאורה, אם כי סייג זאת וטען כי עוצמת הראיות חלשה. ב"כ המשיב הפנה לסתירות שלטעמו נפלו בין דוחות השוטרים, בעיקר בענין שעת ביצוע העבירה. עוד טען כי נפלו מחדלים חקירתיים בתיק אשר לא איפשרו בדיקת גרסתו של המשיב.

לדבריו, הקטנוע הגיע למקום בו נצפה המשיב עומד לידו על ידי חברו של המשיב, בחור בשם בלאל.

לחילופין, עותר הסנגור כי במידה וייקבע כי קיימת תשתית ראייתית ועילת מעצר, לשחרר את המשיב למעצר בית בבית הוריו, כאשר החלופות המוצעות על ידי הסנגור הן אמו של המשיב וחברתו.

מחומר הראיות עולה כי ביום 22.12.10 בשעה 20.30 בכיכר המנורה בקרית ים, רכבו שני השוטרים דוד שרבט וגל אורן על אופנועים משטרתיים, כאשר השוטר גל אורן עצר לפני קטנוע שחור, הבחין שאורות הקטנוע פועלים, המפתח במתג ההתנעה והמנוע פועל. על הקטנוע ישב בחור שלבש מעיל שחור ומכנסיים שחורים. על ראשו של הבחור היתה קסדה אפורה. השוטר שרבט ביקש מאותו בחור שיכבה את המנוע ויציג לו רשיונות. הבחור הזדהה והוא המשיב שבפני. השוטרים ביצעו בדיקה והתברר שהמשיב פסול מנהיגה. השוטר מציין כי נגע בצינור מפלט של הקטנוע והוא היה "רותח" כלשונו. לדברי המשיב הוא לא נהג בקטנוע אלא חבר שלו נהג בו וניגש לסופר מרקט הקרוב. המשיב יצר קשר טלפוני עם אותו חבר וטען שהחבר לא זמין. השוטר המתין יחד עם המשיב במקום מעל 30 דקות ואיש לא הגיע למקום.

השוטר גל אורן אף הוא מסר את דו"ח הפעולה המתאר את פרטי האירוע. לדבריו, הוא הבחין בקטנוע שחור בכיכר המנורה בקרית ים ועליו רוכב יחיד נוסע לכיוון דרום. הקטנוע נעצר אחרי משאית. השוטר הבחין שהרוכב יושב על הקטנוע כאשר המנוע בקטנוע פועל, האורות דולקים. השוטר הזדהה בפני המשיב. כיבה את המנוע ואז ניסה שוב להניעו. השוטר סבר כי המשיב מנסה לברוח מהמקום ולכן ירד מהאופנוע, ניגש לרוכב הקטנוע והוריד אותו מהקטנוע. כמו כן, הבחין השוטר כי המשיב חובש קסדה לראשו. השוטר שאל את המשיב מי בעליו של הקטנוע, המשיב השיב "אני בפסילה, לא נהגתי.." וטען כי חבר שלו נהג בקטנוע והוא נכנס לסופר מרקט. השוטר מציין כי צינור המפלט של הקטנוע היה חם מאוד בניגוד לטענת המשיב שטען שהקטנוע לא נסע. השוטר ביקש מהמשיב להתקשר לאותו חבר, אך המשיב טען כי חברו לא זמין. לאחר המתנה במקום עוכב המשיב לתחנת המשטרה לחקירה. השוטר מציין כי בתחנת המשטרה התבדח המשיב לגבי הטענה שהקטנוע לא נוסע.

בדו"ח פעולה נוסף של השוטר אלי כהן מציין השוטר כהן כי כאשר הובא המשיב לתחנת המשטרה הוא שוחח איתו והמשיב סיפר לו כי חבר שלו בשם בלאל הביא את הקטנוע בנסיעה יחד עם המשיב, כאשר בלאל נהג עליו. הוא נכנס לסופר מרקט במקום, המתין ליד הקטנוע ואז לטענתו הגיעו השוטרים. השוטר כהן שאל אותו מדוע חברו, בלאל, לא הגיע והמשיב אמר כי בלאל הלך לחברה שלו ולא אמר מתי יחזור. השוטר שאל אותו "אבל אמרת לי כי הוא הלך לסופר", לכך לא היתה למשיב תשובה. כמו כן ביקש השוטר כהן את מספרו של אותו בלאל, המשיב מסר לו מספר טלפון ובנוכחותו בוצעו מס' נסיונות ליצור קשר עם אותו בלאל אך לא היה מענה.

הנה כי כן, קיימת תשתית ראייתית לכאורית איתנה ביותר, ולכן אין בידי לקבל את טענת הסנגור כאילו מדובר בראיות שעוצמתן חלשה, כלשונו.

באשר לטענות הסנגור לגבי ההבדלים בשעה הנקובה בדו"ח של השוטר גל אורן ביחס לשעה הנקובה בדו"ח של השוטר דוד שרבט, לא מצאתי כי יש הבדל בשעות. הכתב של השוטר גל אורן אומנם אינו קריא ביותר אך מדובר בשעה זהה. מעבר לכך, כאשר ביהמ"ש בוחן את קיומם של ראיות לכאורה הוא אינו נדרש, אלא לבחון האם קיימות ראיות לכאורה המקימות יסוד להרשעת הנאשם בתיק העיקרי. ביהמ"ש אינו נדרש, בשלב זה, לבחון מהימנותן של האמרות המובאות בפניו, או יתר הראיות שבפניו או לבחינת משקלן האפשרי. כאמור, כל שעליו לעשות הוא לבחון שקיימת תשתית ראייתי לכאורית, שאם ביהמ"ש הדן בתיק העיקרי יקבל אותה כמהימנה היא תוביל להרשעתו של הנאשם (ראה: בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מ"י, פד"י נ(2), 133, 148).