מדינת ישראל נ' עקיבא ואח'

הכרעת דין כנגד נאשמת מס' 1

הנאשמת הודתה בעובדות שבכתב האישום המתוקן.

לפיכך - הנני מרשיעה את הנאשמת בעבירה של מסירת הודעה כוזבת, עבירה לפי סעיף 243 לחוק העונשין התשל"ז – 1977, בעבירה של קשירת קשר להונות, עבירה לפי סעיף 440 לחוק הנ"ל ובעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיפים 25 ו-415 לחוק הנ"ל, וכן בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק הנ"ל.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תשע"א, 02/11/2010 במעמד הנוכחים.

רונית בש, שופטת

גזר דין כנגד נאשמת 1

הנאשמת הורשעה בעבירה של מסירת הודעה כוזבת, עבירה לפי סעיף 243 לחוק העונשין התשל"ז – 1977, בעבירה של קשירת קשר להונות, עבירה לפי סעיף 440 לחוק הנ"ל, בעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיפים 25 ו-415 לחוק הנ"ל, וכן בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק הנ"ל.

יובהר, כי מעובדות כתב האישום המתוקן בתיק זה, עולה התמונה העובדתית הבאה: ביום 24/10/05 נפצעה הנאשמת ברגלה במקום עבודתה, וכתוצאה מכך נזקקה הנאשמת לטיפול רפואי בסמוך לאחר מכן, קשרו הנאשמים קשר להונות את חברת הביטוח "אליהו – חב' לביטוח בע"מ" (להלן: "חברת הביטוח"), על ידי הצגת מצג שווא, לפיו הנאשמת נפצעה בתאונת דרכים ועל מנת להוציא כספים במרמה מחברת הביטוח. ביום 26/10/05, ובמסגרת הוצאת התכנית הנ"ל של הנאשמים אל הפועל, מסרו הנאשמים ידיעות כוזבות במשטרת ישראל, לפיהן פציעת הנאשמת נגרמה מתאונת דרכים. עוד ניסו הנאשמים לקבל במרמה כספים מחברת הביטוח, בכך שביום 30/1/06 הגישה הנאשמת תביעה לחברת הביטוח בסכום כולל של 35,000 ₪, במסגרתה נטענה טענה שקרית לפיה הפציעות הנטענות של הנאשמת נגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

לנאשמת מיוחס בכתב האישום אישום נוסף, אשר תוקן בישיבת היום, ולפיו נטען, כי הנאשמת התקשרה ביום 8/11/06 אל עד שנחקר בנוגע לעובדות המתוארות באישום הראשון, צעקה עליו, ושאלה אותו לגבי פרטי הודעתו במשטרה. הנאשמת דרשה מהעד הנ"ל בצעקות, שבמידה ויישאל בעתיד לגבי נסיבות פציעתה, יאמר כי לא ראה דבר, ובמעשה הנ"ל עשתה הנאשמת דבר בכוונה להכשיל הליך שיפוטי, ובגין כך יוחסה לה, על פי כתב האישום המתוקן, עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

לחובת הנאשמת יש לציין את חומרת העבירות בהן הורשעה. יובהר, כי יש לראות בחומרה בתיק זה את העבירות שעניינן קשירת קשר להונות וניסיון לקבלת דבר במרמה מחברת הביטוח, על רקע העובדה שעסקינן בעבירות שהפכו ל"מכת מדינה" והפוגעות קשות בציבור המבוטחים, זאת מעבר לפגיעה הכספית הנגרמת לחברות הביטוח עצמן.

העבירות, שעניינן שיבוש מהלכי משפט ומסירת הודעה כוזבת, פוגעות בשלטון החוק במדינת ישראל, ומלמדות על זלזול הנאשמת בו.

עם זאת, מנגד, יש ליתן את הדעת במקרה דנן לכך שעל נאשם מס' 2, בעלה של הנאשמת, אשר הורשע בביצוע העבירות נשוא האישום הראשון הושת, לאחר אימוץ הסדר טיעון, עונש של מאסר על תנאי והוטלה התחייבות כספית. במסגרת הסדר הטיעון, הבהיר ב"כ המאשימה כי הטעמים לגיבוש הסדר הטיעון נעוצים בגילו המופלג של הנאשם, בעברו הנקי, במצבו הרפואי הקשה, שכן הינו חולה במחלה סופנית ובמצבו הכספי הקשה.

דא עקא, שגם לגבי הנאשמת ניתן לבוא ולומר כי עסקינן באישה מבוגרת, שמצבה הרפואי אינו טוב, כפי שעולה מטיעוני הסנגור בפניי, ומעיון בתעודה הרפואית נ/1, וכי עברה נקי ומצבה הכלכלי הינו בכי רע, שהרי הנאשמת הינה אשתו של נאשם מס' 2.

יתרה מכך, מטיעוני הסנגור בפניי עולה כי הנאשמת מטפלת בנאשם מס' 2 וסועדת אותו, ולפיכך השתת עונש של מאסר בפועל על הנאשמת, אף אם בעבודות שרות, עלולה לפגוע בנאשם מס' 2.

לא זו אף זו, במסגרת הנימוקים לקולא במקרה דנן, יש גם ליתן את הדעת בכובד ראש לכך שמאז ביצוע העבירות נשוא כתב האישום, חלפו פרקי זמן ניכרים מאוד. יודגש כי מאז ביצוע העבירות נשוא האישום הראשון, חלפה תקופה של כ-5 שנים, ומאז ביצוע העבירה נשוא האישום השני, חלפה תקופה של 4 שנים. יתרה מכך, כנגד הנאשמת לא נפתחו מאז ביצוע העבירות תיקים נוספים במשטרת ישראל ועברה נקי ללא רבב, כאמור לעיל.

אשר על כן, בתיתי את הדעת לטעמים לחומרא הנזכרים לעיל, כמו גם לעובדה שהנאשמת הורשעה בתיק זה בביצוע עבירה נוספת של שיבוש מהלכי משפט, בצד הטעמים לקולא, הנזכרים לעיל, כמו גם הודאת הנאשמת בעובדות כתב האישום המתוקן, הנני בדעה כי יש מקום להשית על הנאשמת עונש הרתעתי הצופה פני עתיד, בצד רכיב ענישה של קנס. יובהר, כי בהשתת רכיב ענישה של קנס כספי על הנאשמת בתיק זה, מצאתי לנכון לאבחן בין הנאשמת לבין נאשם מס' 2, על רקע העובדה שהנאשמת הורשעה בביצוע עבירה נוספת של שיבוש מהלכי משפט.

לפיכך, לסיכום, אני דנה את הנאשמת לעונשים הבאים:

אני דנה את הנאשמת למאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא, כי לא תעבור עבירה בה הורשעה ותורשע בגינה.

אני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 3,000 ש"ח או 30 ימי מאסר.

בהתחשב במצבה הכספי הקשה של הנאשמת, ישולם הקנס ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים בסך 300 ₪ כל אחד, החל מיום 2/12/10.

בנוסף, הנני מורה לנאשמת לחתום היום על התחייבות כספית בסך 5,000 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתה, להימנע למשך שנתיים מביצוע עבירה בה הורשעה בתיק זה.