מדינת ישראל נ' (עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירה של סחר בסם מסוכן בצוותא בניגוד לסעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג – 1973 + סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 ובשתי עבירות של סחר בסם מסוכן בניגוד לסעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים באירועים מיום 26.2.2010 ומיום 7.6.2010 ומיום 13.6.2010.

2.מעצרו של הנאשם בתחילת אוגוסט 2010 הינה תוצאה של הפעלת סוכן משטרתי סמוי של מחלק הסוכנים מחוז מרכז – משטרת ישראל וזאת במסגרת פעילות משטרתית שנועדה למיגור נגע הסמים באזור ערי המשולש וסביבתם.

3.העובדות אשר הקימו את ההרשעה הינן, כי הנאשם ביצע מספר עסקאות עם הסוכן, כאשר באירוע הראשון מיום 26.2.2010, רכש הסוכן פלטה של סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 100.20 גרם תמורת 1400 ₪, בעוד הנאשם סוחר בעסקה זו יחד עם אחרים.

באירוע השני מיום 7.6.2010, מגיע הסוכן לכיוון ביתו של הנאשם, הנאשם מגיע לרכב הסוכן, מתעניין בסחורה אותה מבקש הסוכן לקנות, ותוך כדי הדו-שיח ביניהם אומר הנאשם לסוכן "תבוא אלי, יש לי שני סוגים של סם מסוג מריחואנה מהסוג הטוב. זה יעלה לך קילו ב- 3,500 ₪ ומהחומר הפחות טוב יעלה לך קילו ב- 3,000 ₪". משביקש הסוכן הנחה, השיבו הנאשם כי עליו לקחת קילו מכל סוג ולערב ביניהם ואז למכור אותם במנות של 25 גרם במחיר של 300 ₪ למנה. הסוכן ביקש לקנות 25 גרם מריחואנה. הנאשם ירד במדרגות אל מאחורי הבנין, חזר לכניסה ומסר לסוכן שקית ובתוכה סם מסוכן מסוג קאנבוס במשקל 24.45 גרם תמורת 300 ₪.

באירוע הנוסף מיום 13.6.2010, שוב פנה הסוכן לנאשם וביקש באמצעות הטלפון לרכוש סחורה, אך זה השיב לו כי הוא עסוק כעת וכי הוא ישוב אליו. אך כעבור דקה התקשר הנאשם לסוכן והודיעו כי הוא בביתו. הסוכן הגיע ליד בית הנאשם כאשר הנאשם יורד אליו וכאן החל מו"מ ביניהם לעניין מחיר חשיש, מחיר הגראס. בסופו של דבר, אמר הנאשם לסוכן כי הוא יכול למכור לו חצי קילו גראס ב- 1700 ₪. משהשיב הסוכן כי בידו אך 1500 ₪, נעתר לו הנאשם, תוך שהוא אומר "זה לא בעיה, על ה- 200 ₪ נסתדר בפעם הבאה". כאן, בשלב הזה, עירב הנאשם את הנאשם האחר בתיק (שעניינו הופרד ומתנהל בת"פ 17159-08-10) (להלן: "הנאשם האחר"), תוך שהוא מתקשר אליו לטלפון הנייד ומבקש הימנו כי יגיע לעזור לו. הנאשם האחר מגיע למקום המפגש, הנאשם מפנה אותו למקום המסתור ואומר לו "תוציא לי אחד שלם". הנאשם האחר מוציא ממקום מסתור סם מסוג קאנבוס, מעבירו לידי הנאשם, כשהסוכן והנאשם נכנסים לתוך מקלט הבית ושם נעשית פעולה של חלוקת הסם לשני חלקים ומכירתו לסוכן. בתמורה מוסר הסוכן לידי הנאשם 1500 ₪.

4.ב"כ הצדדים טענו לענין הענישה הראויה, כאשר ב"כ המאשימה עותרת להשית על הנאשם עונש של 34 חודשי מאסר וכן ענישה נילוות. המאשימה עותרת לענישה חמורה באשר מדובר בנאשם שלו הרשעות קודמות בתחום הסמים, בתחום עבירות גניבה, התפרצויות, עבירות מרמה, אלימות והתחזות. עוד טענה ב"כ המאשימה כי כל התנהלותו של הנאשם מלמד על מעורבות וידע בתחום אספקה ומכירת סמים. נוכח הפסיקה בעבירות אלה, במסגרת אותה פרשה, עתרה המאשימה למאסר הארוך.

מאידך, הסניגור ציין את נסיבות חייו הקשות של הנאשם, את העובדה כי יש צורך בהשוואת ענישה ובמיוחד כאשר גם בפרשיה זו ניתנו עונשים קלים יותר. הסניגור סבור, כי הענישה המקסימלית המגיעה לנאשם הינה לכל היותר 24 חודשי מאסר (עמ' 6 לפרוטוקול ש' 25).

5.על מנת להעמיד דברים על דיוקם, טרם אדון בעניין הענישה, הרי הנאשם האחר, האמור מעלה, הינו בנו של הנאשם, אשר כאמור נוכח כפירתו בעובדות שיוחסו לו בכתב האישום, הופרד עניינו. אלא, שהנאשם, במסגרת הסדר הטיעון, הודה בעבירה שיוחסה לו בפרט האישום החמישי כאשר עובדות פרט האישום החמישי מגוללות את מעורבותו של הנאשם האחר-בנו ומי שמערב אותו הינו הנאשם בעצמו. לענין זה אני מפנה לסעיף 7 לעובדות בפרט האישום החמישי, אשר הנאשם הודה בו, ולפיכך כל טענה של הסניגור כנגד ענין זה, אין לה אלא להדחות, שהרי הנאשם הודה כי הוא עירב את בנו בעסקת הסחר בסם.

6.דברים אלה מלמדים, כי עסקינן בנאשם המצוי ושרוי בעולם הסחר בסמים. אין הוא עוסק בעסקאות לבדו, אלא מחנך את בנו להמשיך בדרכו, ודברים אלה יש בהם כדי ללמד על המסוכנות הרבה הנובעת מהתנהלותו של הנאשם.

עוד אוסיף ואומר, כי כל הדו-שיח שהתנהל בין הנאשם ובין הסוכן, העצה אשר ייעץ הנאשם לסוכן לערב שני סוגי סמים, על מנת לקבל מחיר טוב יותר, ההיצע אשר יש לו מסוגים שונים של סמים מביאים למסקנה כי עסקינן באדם אשר בקיא ורגיל בענייני סמים והמסחר בהם.

7.עיון בת/1 – גליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, אכן מלמד כי הנאשם הורשע ונדון לעונשי מאסר בעבירות רכוש, אלימות, מרמה, התחזות, אך עבירה אחת שבה ועולה כחוט השני החל מתחילת שנות ה- 90' ועד שנת 2000, בעבירות שונות על פקודת הסמים המסוכנים ובין היתר, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ולצריכה עצמית, ייבוא, ייצוא, מסחר והחזקת כלים.

8.בעבירות של ממכר סמים וסחר בהם, הענישה הראויה הינה ענישה של מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופות ארוכות. לא זו בלבד, אלא שבתי המשפט כבר קבעו כי בעבירות של הפצת סמים, גוברים שיקולי טובת הציבור על פני שיקולים אישיים או על פני שיקולי שיקום.

אוסיף ואומר, כי בבוא בית המשפט להעמיד על כפות המאזניים מחד את שלומו של הציבור ומניעת הפצת הסם ומול זאת את עניינו הפרטי של נאשם ומצבו המשפחתי, הרי שבית המשפט מעדיף להרחיק אנשים העוסקים בסחר בסמים מהחברה וזאת במטרה להגן על החברה.

9.בבוא בית המשפט לדון בעניינו של נאשם, הרי שאין הוא יכול להתעלם מהענישה שנקבעה בתיקים שונים באותה פרשה, כאשר רובם של הנאשמים באותה פרשיה כבר נדונו לעונשי מאסר לתקופות ארוכות ולפיכך, ההשוואה הנכונה בין עונשי מאסר שהוטלו על נאשמים אינה יכולה להגזר מפרשיות אחרות או מפסקי דין של בתי משפט אחרים, אלא רק מאותה פרשה עצמה.

10.נסיבותיו האישיות של הנאשם מהוות נימוק לקולא, אך אין הן יכולות להטות את הכף לענישה מקילה במקרה דנן, בהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת בעבירות כגון דא, וכבר נפסק לא אחת, כי הגם שחלפו שנים מאז הורשע הנאשם בעבירות דומות, הרי שנימוק זה אינו יכול לשמש להקלה בעונש נוכח העובדה שעבריינות נפוצה ומן הראוי להשרישה בדרך של מאסר לתקופה ארוכה.

11.אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר בפועל של 30 חודשים מיום מעצרו – 2.8.2010.

ב.מאסר על תנאי של 15 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירה מסוג פשע על פקודת הסמים המסוכנים.

ג.מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירה מסוג עוון על פקודת הסמים המסוכנים.