מדינת ישראל נ' עספור(עציר) ואח'

החלטה

תסקיר המעצר הוצג בפניי. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ולאחר ששמעו את דבריי, מוסכם כי ביהמ"ש יורה על מעצר עד תום ההליכים, עם זאת, מאחר והסיפא של התסקיר מדברת על אפשרות מציאת חלופה אחרת מזו שניתנה, ניתן יהיה להגיש בקשה לעיון חוזר ללא המגבלות של הסעיף 53א לחוק סדר הדין הפלילי (מעצרים), משמע שינוי הנסיבות והזמן המהותי לא יהוו מחסום אלא המצאת חלופה ראויה וגם אז ביהמ"ש ידון לגופו ויתן החלטה באשר למעצר עד תום ההליכים. בעניין התיק העיקרי, הדברים ייעשו על פי הדברים שהסנגורים יחליטו במקרה דנן וביהמ"ש יתן דברו באותו היום.

אני מורה כי במידה ותוגש חלופה נוספת אשר תוצע על ידי המשיב, אזי חלופה זו תבדק לגופה ללא צורך בתסקיר ארוך משלים, אלא לגבי התאמת החלופה למעצר עד תום ההליכים.

החלטה זו תמסר גם לשירות המבחן. מורה על מעצר עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום ט"ז חשון תשע"א, 24/10/2010 במעמד הנוכחים.

שמעון שר, שופט

הדיון בעניין המשיב מס' 1.

ב"כ המבקשת:

המשיב מס' 1 מעורב באישום מס' 4, שעניינו מכירה של סם מסוכן, במשקל 1.3 גרם מסוג קוקאין. הפסיקה קבעה באופן חד משמעי ואני מצטט מבש"פ 8653/03 של כב' השופטת חלוט, המאזכר פסיקות רבות כי עבירת הסחר בסמים מקימה חזקה סטטוטורית ובמקרים חריגים יהיה ניתן להחליפה בחלופת מעצר. אני מפנה לעמ' 5 בפרוטוקול, מצטט. לכן, נקודת המוצא בעבירות אלה, היא נקודת מוצא של מעצר עד תום ההליכים. בידיי פסיקות רבות שאני כבר פירטתי אותם בדיון הקודם שאף הן חוזרות על הלכה של ביהמ"ש העליון לעניין המעצר עד תום ההליכים לעניין הסחר בסמים. אין אבחנה בין סם לסם, אם כי הסם הזה קשה במיוחד. אני מעיין בתסקיר קצין המבחן, שעליו אולי ינסה חברי לבסס את הבקשה לשחרור, ואיני מוצא בתסקיר זה אפילו נסיבה אחת חריגה. ביהמ"ש היום דן בתיק אחר וקבע שהוא ראה חריגה לגבי נאשם שחלה בסרטן, וזה לא המקרה. לפעמים בן אדם מבקש להשתחרר לחלופה, להגמל למשל, גם זה לא המקרה. אני מפנה לתסקיר, וכתוב מפורשות שהוא לא זקוק לגמילה. גיל 19, אין משמעות, החזקה הסטטוטורית לא אבחנו בגיל של הסוחרים בסמים. הפעולות האלה אינן ספונטניות, חלקן נעשות בצוותא, הן חלק בשרשרת ההפצה, ומי שמעורב בסחר, צריך להרחיק אותו מהחברה. אני מפנה לבש"פ 140/05, מצטט. בתסקיר של הנאשם 1, לא רק שהתסקיר לא מצביע על נסיבות חריגות, בשורה התחתונה שלו לא ממליץ על שחרור ושולל את החלופות המוצעות, וקובע כי הן לא יכולות להפחית את הסיכון, כלומר קיים סיכון אם המשיב ישתחרר. אני מפנה לפסקה אחרונה בכל הקשור לגבולות ולפסקה האחרונה בעמוד הראשון, בכל הקשור לגורמים.

עוד בפסיקה הקודמת, רוני חושינסקי ופסקי דין אחרים, וגם הפסיקה שאני הגשתי, לא תמיד ייחסו משמעות לעבר פלילי ולעבירה יחידה. גם עבירה יחידה, ואני מניח שחברי יתמקד בטיעון זה, גם עבירה יחידה יוצרת מסוכנות והפסיקה קבעה לגבי הסוחרים בסם, גם בשהייה בבית ניתן לסחור בסם. אני מבקש לעצור את המשיב מס' 1 ולא לשחררו לחלופת מעצר.

ב"כ המשיבים 1-3:

הטיעון של חברי הוא טיעון כללי, אם הפסיקה הייתה כל כך חד משמעית, איך הייתי יכול להביא פסיקה הנוגדת את כל מה שאומר חברי. בתיק הסוכן הסמוי, שחררה 9 אנשים, 9 סוחרים, שהמפורסם ביניהם היה אמיר סגס, עם כמה מקרי סחר, הוא מכר לסוכנת אקדח, 50 כדורי אקסטזי, מכר לה פלטה של חשיש, ועוד קילו קנבוס. ביהמ"ש המחוזי שלח אותו לתסקיר מעצר, שלילי, ואנו יכולים להגיש מקרי סחר הרבה יותר חמורים, ביהמ"ש יקבע כי אין חלופת מעצר הרמטית, לכן יש ערבים, איזוק אלקטרוני והפקדות.

חברי אומר לביהמ"ש עבירת סחר, תכנון וכו'. אני מפנה לאישום מס' 4. מצטט. אישום זה מפנה לאישום מס' 1, כאשר מדובר בעובדה 6, כאשר כתוב "מה ביקשה וממי ביקשה", הדבר לא קשור לנאשם מס' 1. אותו הדבר כתוב בכתב האישום המתוקן, ואמרתי להם שיתקנו.

למרות שאין קשר למשיב מס' 1, הסוכנת דיברה עם אדם שהוא לא המשיב מס' 1, הפלאפון גם לא היה שלו, תיאום ופגישה ועסקה בתיאום שלא עם משיב מס' 1. נאמר שהוא לא יכול להגיע, ויגיע חבר. נטען שהיא דיברה עם אותו אדם, אחרי חמש דקות הגיע החבר.

ב"כ המבקשת:

לכל אורך הדיונים הייתה הסכמה לחומר הראיות. הקרנתי את המעורבות של אותו הלקוח, כפי שנראה בסרט בצורה חדה. אם אנו פותחים את הסוגיה של ראיות לכאורה, אני הייתי בטוח שהייתה הסכמה, אני אקרין את מה שיש בסרט.

ב"כ המשיבים 1-3:

לא הייתה הסכמה לשום ראיות לכאורה, אני הגשתי פסיקה לעניין תסקיר מעצר, ואני באמת חוזר על אותו טיעון מיום 31.8.10.

בסיכום של אות והאישום, הנאשם מס' 2 סחר בסם מסוכן, אמרתי להם שיתקנו, אולי זו טעות. כל הזמן כתוב שיש נאשם מסוים, שהוא הואשם בתיווך ושלי בסחר, איך זה הגיוני? איפה כתוב שהוא סחר?

זה הילד וזה שמו, מאחר והתיקון לא נעשה כפי שטעון חברי, הוא הואשם בעובדות אותו האישום, בסחר בסם. כמו כן, ביהמ"ש בדיון מיום 31.8.10 מצא לנכון לאור הפסיקה שהוגשה, בהחלטה מפורטת לשלוח את המשיב מס' 1 לבדיקת שירות המבחן על מנת שיוגש בעניינו תסקיר. אני גם אז ציינתי כי מדובר בילד צעיר, יליד 1991, אין לו הרשעות קודמות, ואני לא מבין שחברי אומר שהעדר עבר פלילי אינו בסיס לשחרור. בניגוד לטיעון חברי, שירות המבחן אמר שאין באפשרותו להמליץ על שחרורו לחלופת מעצר. תסקיר שירות המבחן הינו בגדר המלצה, ואם ביהמ"ש מוצא מסוכנות, ביהמ"ש עוצר. שירות המבחן מציין כי החלופה שהוצעה לבן דודתו, אינה חלופה שיכולה להציב גבולות, היא בעצמה שיתפה את שירות המבחן שהדבר עלול לסכן את ילדיה, אנו שוללים את החלופה. אבל ביהמ"ש צריך להתמקד באישיותו של המשיב מס' 1, שלא ניסה להתחכם עם המשטרה, שיתף פעולה באופן מלא. המומחים שבדקו אותו הם אלה שהעריכו והביאו להמלצת ביהמ"ש, מצטט מתסקיר המעצר. כך שהמסוכנות שנובעת מהנאשם לא קיימת, כך שניתן לשחררו לבית הוריו, שיכולים לעזור לו, כאשר הוא יכול לעמוד בתנאי השחרור, ושירות המבחן אומר שיש לו מוטיבציה לכך. תסקיר שירות המבחן כל כך ברור, שלא ניתן לפרש אותו כמו שפירש חברי. הוא מודה בנסיבות המעשה, הוא בעצמו לא עוסק בסחר בסמים, הוא בעצמו לא צורך סמים, אין לו עבר פלילי כבן 19, והם לא מייחסים לו בעובדות סחר. אם זה לא המקרה לשחרר, אני לא רואה שום מקרה שניתן לשחרר בעבירה של סחר בסמים. שירות המבחן ציין בפסקה שלישית, אמו עקרת בית, חולה במחלה, אך היא לא במצב שהיא לא יכולה להרתם לעזרה. אביו ואחיו יכולים לשמור, וביהמ"ש יכול להתרשם מאמו, שנוכחת באולם ביהמ"ש, שיש לה שיתוק אך ורק בפנים, והיא למשותקת למיטתה.