מדינת ישראל נ' עסיס(אסיר)

גזר דין

הנאשם צירף שלושה תיקים והודה בעבירות המיוחסות לו בשלושה כתבי האישום שונים.

בכתב האישום בגין עבירה מיום 10.6.2010 נגרמה תאונה.

הנאשם הוסיף חטא על פשע ואף עזב את המקום מבלי למסור פרטים.

על פי המתואר בכתב האישום בריחתו מהמקום נעשתה תוך סיכון שאר עוברי דרך. הנאשם נסע במהירות שאיננה מתאימה ובניגוד לכיוון התנועה המותר.

הנאשם הורשע ע"פ הודאתו בגין נהיגת טרקטור ביום 23.4.13 מבלי שהיה רשוי ומבלי שהיה כיסוי ביטוחי לנהיגתו.

הנאשם הורשע ע"פ הודאתו בגין נהיגת רכב מסוג case ביום 23.7.13, וזאת למרות העובדה שנפסל מלקבל רישיון נהיגה בהחלטה שיפוטית, דבר הפסילה הודע לו.

יש לשוב ולהדגיש כי בכל שלושת המקרים לא היה הנאשם רשוי לנהיגה ואף היום איננו רשוי.

התביעה עתרה לעונש של 30 חודשי מאסר בפועל, פסילה ממושכת של 5 שנים לפחות ומאסר על תנאי.

בטיעוניה לעונש פרטה התביעה בפני בית המשפט את עברו התעבורתי של הנאשם אשר לא היה רשוי מעולם. למרות עובדה זו, לחובתו כבר נרשמו שתי הרשעות קודמות בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח, עבירות בהם הורשע הנאשם, בין היתר, גם בתיקים בהם הודה בפניי.

למעשה בנקודת זמן זו בפניי נאשם אשר נתפס נוהג ללא רישיון 5 פעמים!

ההגנה מבקשת להתחשב בעונש ולהסתפק ב-6 חודשי המעצר שהנאשם ריצה עד היום. עתירתה לכך שביהמ"ש יטיל עליו עונש של מאסר מותנה בלבד. במקביל מבקשת הסנגוריה שלא להחמיר בגזירת עונש הפסילה.

הסנגורית, הורי הנאשם, והנאשם עצמו, טענו לנסיבותיו האישיות. תסקיר שירות המבחן עולה בקנה אחד עם המתואר בפיהם.

הנאשם ומשפחתו טענו בדבר הסיוע הכלכלי שהנאשם מעניק להוריו בדבר מצבם הכלכלי קשה, החובות שנצברו לחובתו, בתו שנולדה לו לאחרונה בעת היותו במעצר, הנזק הקל שנגרם מהתאונה וחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה.

בנוסף, נטען כלפי מעבידו כפי שיפורט בהמשך.

בהתאם להוראות סעיף 40 ג(א) לחוק העונשין, בקביעת מתחם העונש ההולם מעשה העבירה שביצע הנאשם, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובריבוי עבירות.

בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה שביצע הנאשם, העיקרון המנחה הוא ההלימה, דהיינו יחס הולם בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני ביצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר באמצעות ענישה מחמירה על מי שבהתנהגותו מסכן משתמשי הדרך.

הנאשם אשר בפניי, הורשע במספר עבירות כאשר העיקריות והחמורות שבהן הינן נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה בזמן פסילה.

עבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה עבירה חמורה ביותר ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. בית המשפט סבור כי נהיגה בזמן פסילה משקפת התייחסות של זלזול מוחלט בהוראות החוק וצווי בית המשפט, חומרתה של עבירה זו נובעת מהסיכון הרב לשלום הציבור, מאדם שנהיגתו עלולה לסכן את ביטחון המשתמשים בדרך.

הבוחר לנהוג בזמן פסילה, בוחר במודע לרמוס ברגל גסה את החלטת בית המשפט, הפרת החלטת בית המשפט מהווה פגיעה בערך של שלטון החוק וחובת הכיבוד והציות לו.