מדינת ישראל נ' ענבתאוי

גזר דין

1. מבוא

הנאשם, יליד 1976, תושב שפרעם, הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי הסעיפים 329(א)(1) ו- 329(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן – "החוק").

לאחר שקיבלתי את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם בעבירות תעבורה (המוצג ת/34) ולאחר ששמעתי את עדי האופי מטעם ההגנה ואת טענות באי כח הצדדים לעניין העונש, הגיעה שעת מתן גזר הדין.

2.תמצית העובדות הרלוונטיות

ביום 31.10.2007, בשעה 03:00 לערך, הגיע הנאשם לתחנת הדלק "דלקנית" בשפרעם כשהוא נוהג במונית. אותה עת עבד במקום המתלונן מר אחמד ספורי.

המתלונן תדלק את מוניתו של הנאשם וזה האחרון שילם עבור הדלק. המתלונן הבחין כי חלק מהמטבעות שניתנו לו נראים מזוייפים ולכן סירב לקבלם. על רקע זה החל דין ודברים בין הנאשם לבין המתלונן והנאשם עזב את המקום.

זמן קצר לאחר האמור לעיל, שב הנאשם לתחנת הדלק כשהוא נוהג ברכב פרטי ולא במונית.

המתלונן הבחין בנאשם, ניגש אל הרכב ושוב החלו השניים להתווכח באשר למטבעות האמורים לעיל. אז אמר הנאשם למתלונן כי אם הוא גבר שיכנס לרכב ושניהם יסעו ליער וזאת כדי שלא יכה את המתלונן בתחנת הדלק. משאמר המתלונן לנאשם לעזוב את המקום שאם לא כן הוא יזמין משטרה, זרק הנאשם לעבר המתלונן את המילים "אם תספיק לעמוד על הרגליים שלך, תתקשר למשטרה" ונכנס חזרה למכוניתו.

המתלונן החל להתרחק מהרכב, אך הנאשם לחץ על דוושת הגז של מכוניתו ונהג לעבר המתלונן בכוונה לפגוע בו. רכבו של הנאשם פגע במתלונן וזה הוטל על מכסה המנוע של הרכב ואחז במגבים, אך הנאשם לא עצר, אלא המשיך לנהוג כשהמתלונן שרוע על הרכב עד שעלה הרכב על המדרכה ופגע בקונטיינר הניצב בתחנת הדלק.

כתוצאה מן האמור לעיל, נגרמו למתלונן חבלות חמורות וביניהן שישה שברים באגן וברגל כמתואר בעדויות הרפואיות.

בנסיבות העניין, כך נקבע בהכרעת הדין, עשה הנאשם שימוש ברכבו כבנשק מסוכן ופוגעני. על שום כך נקבע כי הנאשם פצע את המתלונן וגרם לו חבלות חמורות שלא כדין באמצעות כלי הרכב שהינו, בנסיבות העניין, נשק מסוכן ופוגעני, וזאת בכוונה להטיל במתלונן נכות או מום או לגרום לו חבלה חמורה.

3.ראיות התביעה לענין העונש

המאשימה הגישה כראיה את גליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם בתחום התעבורה (המוצג ת/34).

עיון במוצג ת/34 מעלה כי לנאשם 16 הרשעות קודמות על פני תקופה המשתרעת משנת 1996 ועד 2010. בין העבירות בהן הורשע הנאשם עבירות מהירות, אי ציות לתמרורים, חציית קו הפרדה, נהיגה באור אדום ועוד.

4.ראיות ההגנה לענין העונש

מטעם ההגנה העידו העדים שלהלן:

א. מר איתן סוויסה. עד זה סיפר כי הוא משמש כסדרן בכיר שמנהל את תחנת המוניות שליד בית החולים רמב"ם, והנאשם עובד כנהג מונית בתחנה האמורה. הוא מכיר את הנאשם מזה כ- 7 שנים. לא היתה עם הנאשם כל בעיה. הוא בחור טוב שביצע כל נסיעה שהוטלה עליו לשביעות רצונו של העד.

ב. מר נאפע מרוואן. עד זה הוא חותנו של הנאשם. העד סיפר כי הוא מכיר את הנאשם עוד מלפני שהוא נשא את בתו לאשה, כבר 20 שנה הואיל ושניהם גרים באותה שכונה. לדבריו, אם הוא נתן לנאשם את בתו הרי ש"זה סימן שהוא בן אדם טוב בשבילי". בתו והנאשם נשואים כבר כ- 8 שנים והוא "לא עשה לה שום בעיה". העד סיפר כי הוא בקשר יומיומי עם הנאשם וכי הוא מרוצה ממנו מאוד. לדבריו, יחסי הנאשם עם בתו ועם שני ילדיהם הם מצויינים והוא אב טוב לילדים. בחקירתו הנגדית, משנאמר לו על ידי התובעת כי הנאשם הורשע בכך שדרס אדם בכוונה אמר כי "אני לא מאמין". מכל מקום, הרשעתו בדין אינה משנה את דעתו של העד על הנאשם.