מדינת ישראל נ' ענבר

החלטה

בפניי בקשה לביטול תנאים מגבילים.

המבקש הורשע לפי הודאתו, בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה וגידול סם.

המבקש משוחרר בתנאים מגבילים זה כמעט כשנה, מתאריך 16.11.10. זמן קצר לאחר השחרור, המבקש הודה והורשע. ביום 1.6.11 ניתנה הקלה ראשונה בתנאים המגבילים, כאשר מעצר הבית נותר מעצר בית לילי בלבד, ולמבקש הותר לצאת לעבודה ולפגישות במקום טיפולי (בית חוסן), בליווי המפקחים.

המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר לביטול התנאים המגבילים, והיפנה, הן לחלוף הזמן (כמעט שנה), והן להתקדמות ההליך הטיפולי, דבר המשמש נסיבה חדשה.

כב' השופטת בכור ביקשה תסקיר של שרות המבחן, וזאת כאיזון בין כתב האישום החמור, לבין העובדה שגזר הדין צפוי להינתן במועד רחוק, וכן לבין הנימוקים שבסעיף 9 לבקשה.

הונח בפניי תסקיר שרות המבחן, ולפיו המבקש התקדם קברת דרך בהליך הטיפולי, ער לבעייתיות במצבו, ומתקדם בשיקום ובניית חייו. הערכת שרות המבחן היתה כי בנתונים אלו הסיכון להישנות עבירות בתחום הסמים הופחת, והמלצת שרות המבחן היתה לביטול התנאים המגבילים.

ב"כ המבקש אף הניח בפניי את מסמך הגורם הטיפולי, המדבר בעד עצמו והמתייחס להתקדמות שהיתה בהליך הטיפולי.

עניינו של הליך המעצר הוא בעיון המסוכנות, וכך גם עניינה של בחינת תנאים מגבילים.

כאשר התשתית הקיימת בפני ביהמ"ש היא שהמבקש כיום ער לבעייתיות (אליה לא היה ער בעבר), התקדם מבחינת הטיפול קברת דרך משמעותית, ומודע לסיכונים הקיימים, הרי אין טעם בהותרת התנאים המגבילים, ולו משום שהמסוכנות פחתה.

מסיבה עיקרית זו, אליה מצטרפת העובדה שהמבקש משוחרר בתנאים ולא נרשמה לחובתו כל הפרה זה כמעט כשנה, וכן מצטרפת אליה העובדה שההליך העיקרי לא אמור להסתיים בזמן הקרוב, אני מוצאת לאמץ את המלצת שרות המבחן, ולהורות על ביטול התנאים המגבילים, למעט הותרת הערבויות על כנן.

ראיתי לנכון לציין בפני המבקש כי הסרת כלל התנאים המגבילים משמעה אמון שנותן ביהמ"ש, בשים לב לאמון שנותנים בו גם הגורמים המטפלים. ניצול לרעה, חלילה של הסרת התנאים המגבילים, עלול לפגוע באופן קשה במבקש, הן בהליך השיקומי ובתוצאות ההליך העיקרי, והן בסיכון להסתבכות נוספת שעלולה לבטל במחי יד את כל ההישגים עד כה.

ניתנה והודעה היום ד' חשון תשע"ב, 01/11/2011 במעמד הנוכחים.

מירב בן-ארי, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: