מדינת ישראל נ' עמשלם

החלטה

כתב האישום הוקרא לנאשם, ונשאל מה תשובתו לאישום.

תשובת הנאשם: אני מודה בעובדות המפורטות בכתב האישום.

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום.

לפיכך, אני מרשיע אותו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

ניתנה היום #תאריך# במעמד הנוכחים.

אבישי קאופמן, שופט

טיעונים לעונש:

ב"כ המאשימה:

מציגה הרשעות קודמות.

לא נטען להפעלת עונש המאסר המותנה עקב פגם בהליך הקודם. מציגה את פסק הדין.

אבקש להטיל על הנאשם מאסר, מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.

עו"ד לוי טוען לעונש:

בפ.ל. 138/03 הוטלו על הנאשם שישה חודשי פסילה. הנאשם העלה בחקירתו טענה על פיה לא ידע שעליו להפקיד תצהיר, לנאשם לא היה רשיון תקף והוא לא נהג במשך ששת החודשים. אין מחלוקת שאם הנאשם היה מפקיד מצוות המחוקק אזי היום לא היה עומד לדין על העבירה הזו, אלא על עבירה של נהיגה בלא רשיון תקף.

המדובר באדם עם נסיבות אישיות מאוד מיוחדות, שירת כחייל קרבי וגם היום מתנדב במילואים ושירת בשתי מלחמות האחרונות. במועד הרלוונטי היה פרוד עם חובות ויש לו ולאשתו שני ילדים שאחת מהן זקוקה לטיפול נפשי.

כיום הוא מנסה לשם את חייו, חזר לאשתו וגם התקבל לעבודה כמורה בבי"ס מפתן בעכו. בנסיבות הכוללות של העניין, לאור נסיבות העבירה ונסיבותיו האישיות, הטלת מאסר ולו בעבודות שירות תהיה מחמירה מדי.

הנאשם:

אני עצמאי 12 שנים, בשנת 2002 נכנסתי לקשיים כלכליים ובעבות כך לחובות כבדים. הייתי פרוד מאשתי שלוש שנים, מרוב שהייתי עסוק בנושא זה, לא הקדשתי זמן לטיפול בעניין הרשיון והפקדת הרשיון בעקבות הפסילה. פניתי למשרד הרישוי וקיבלתי אישור על היעדר רשיון תקף כפי שדרש השופט סלאמה, אך עקב הבעיות לא הגשתי אותו. אני מציג אישורי משרד הרישוי על אי חידוש רשיון נהיגה מאז שנת 2002.

גזר דין