מדינת ישראל נ' עמר

החלטה

1.לפני בקשה שנייה להארכת מעצרו של החשוד עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשוד נעצר לראשונה ביום 25.03.2010 בשעה 13:05.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשוד ובא-כוחו, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של החשוד למשך 4 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירות של קשר לפשע, ניסיון לחבול בחומר נפיץ, ושימוש בנוזל או חומר לשם השחתת הגוף.

על פי האמור בבקשה, ביום 19.03.10 בשעה 04:00 השליך החשוד ואחרים בקבוקים עם חומר דליק ודולק לעבר מועדון באיזור התעשייה באילת, ואך כפסע היה בין פגיעה קשה במי שפקד את המועדון.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות וחשש לשיבוש מהלכי חקירה.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, וכן דו"ח סודי אשר סומן מב/2 - ובהם תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשוד, ובמסגרת מב/2 מפורטות פעולות חקירה אותן מתעתדת המבקשת לבצע במסגרת הימים המבוקשת על ידה.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה ואת הדו"ח הסודי, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשוד עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה.

החשוד קושר את עצמו לביצוע עבירות גופן, ועיון בחומר החקירה מגלה מסוכנות ייתר מחשוד זה שבפניי. המדובר בסכנה ממשית ומיידית לכל מי שמסביבו, כאשר הוא רוגז וכועס, אין לדעת ו/או לצפות תגובותיו.

לא בכול יום מוצב בפני בית המשפט אדם שהמסוכנות ממנו כה מובהקת.

באשר לחשד הסביר, הרי שהוא מתקיים במלואו, על רקע הראיות החיצוניות והודעתו של המשיב במשטרה.

אין להכביר במילים על הסכנה הממשית לפגיעה בחיי אדם או קיפוח חיי אדם, אם חלילה בקבוק התבערה היה פוגע בגוף של אדם.

בתיק החקירה יש התייחסות לשני נפגעים שנפצעו כתוצאה ישירה מהאירוע, ועל המבקשת להמשיך לחקור תיק זה ללא כל הפרעה.

פעולות החקירה שנעשו הינן סבירות ולא מצאתי ממש בטענות הסנגור כי החקירה איננה מתנהלת כסדרה.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשוד עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה, וכן נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לסיכון בטחונו של אדם או לסיכון בטחונו של הציבור.

8.נוכח המסוכנות הנחזית, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.באשר להיקף החקירה המתבקש אל מול ימי המעצר המתבקשים, אני סבור כי הדברים מצויים ביחס מידתי לשלילת חירותו של החשוד, כך שאני מקבל את הבקשה במלואה.

10.מובהר למבקשת כי במידה ומסתיימת החקירה טרם המועד אותו נקבתי לעיל והיא מבקשת לעתור להמשך השמת החשוד במעצר מכח סעיף 17ד' לחוק, עליה לעתור לבית המשפט בהקדם בבקשה תואמת במסגרת סעיף זה ולא לחסות תחת תקופת המעצר הניתנת מכח החלטתי זו.

11.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרו של החשוד עד ליום 01.04.2010 עד השעה 11:00.