מדינת ישראל נ' עמר

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית בעבירות הבאות:

א.הסעה שלא כדין, לפי סעיף 12 א' (ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").

ב.נהיגה ללא רישיון, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

ג.נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה.

ד.מעשה פזיזות ורשלנות, לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

ה.הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

ו.נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל-1970.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית, בתאריך 5.11.12, בכניסה לכפר קאסם מכיוון אורנית, הסיע הנאשם, שהינו תושב שטחים, ברכב מסוג מזדה, 7 תושבי האזור, שאין בידם היתר שהייה כדין. בהמשך, משהבחין הנאשם בניידת משטרה, החל להימלט תוך שהוא נוסע נגד כיוון התנועה, כאשר השוטרים דולקים אחריו, תוך שימוש באורות כחולים וכריזה, אך הנאשם המשיך בנסיעה פרועה במהירות גבוהה נגד כיוון התנועה. בהמשך, כאשר הגיע לעיקול שמאלה, איבד את השליטה על הרכב, והתנגש בעמוד תאורה וגדר הפרדה בנויה, וכתוצאה מכך נגרם נזק כבד לרכב, לגדר ההפרדה ולעמוד התאורה.

תסקיר שירות המבחן

בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר שירות המבחן. שירות המבחן מציין כי הנאשם רווק, יליד קלקיליה, הגיע לארץ באישור כדין. לומד במכללת בית ברל בשנה השלישית ללימודי תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים. נעדר הרשעות קודמות, וזו העבירה היחידה הפתוחה נגדו. הנאשם למד את השפה העברית ושולב בבית הספר. סובל ממחלת הצהבת ונזקק לשלוש השתלות כבד, ולאחר כל השתלה היה מאושפז למעלה משנה בבית חולים. למרות זאת, סיים 12 שנות לימוד וכיום הינו בשנה השלישית ללימודי תואר ראשון במכללת בית ברל.

במפגשיו עם הנאשם במהלך מעצר הבית, התרשם שירות המבחן ממצב רוח ירוד של הנאשם, מחוסר עניין ומחוסר מוטיבציה לתפקוד. הנאשם תיאר לתקופות מחשבות אובדניות, ואף ניסיון, לאחר מעצרו, לפגיעה עצמית באמצעות הפסקת הטיפול התרופתי שנדרש ממצבו.

בהתייחסותו לעבירות הנדונות, תיאר הנאשם את הרקע להן בשלילת רישיונו בגין עבירות מהירות, כחודש עובר לאירוע. הנאשם הדגיש כי נעזר באחיו לנסיעות, ולא הפר קודם להסתבכותו את תנאי הפסילה. בהתייחסותו להסעת השוהים הבלתי חוקיים, התקשה הנאשם להסביר את המניעים להתנהגותו והתייחסותו הייתה מבולבלת, אולם הנאשם הדגיש כי לא מדובר במניע כספי. הנאשם חזר ותיאר את התנהלותו הנורמטיבית וכי האירוע המתואר הינו חריג לחייו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מבין את הבעייתיות שבהתנהגותו ואת הסיכון בו העמיד את עצמו ואת סביבתו בנהיגתו הפרועה ובהסעת השוהים הבלתי חוקיים.

שירות המבחן התרשם מבחור צעיר, בעל יכולות תפקוד וכישורים תקינים, ואף למעלה מכך. לצד יכולותיו, התרשם שירות המבחן מקשיים רגשיים ניכרים, שאף באו כדי התדרדרות מאז מעצרו הנוכחי של הנאשם. שירות המבחן התרשם כי ביצוע העבירה הנוכחית לא קשור למאפיינים עברייניים באישיותו של הנאשם, אלא קשור למאפייניו האישיים של הנאשם ולביטוי לא מודע לקשייו הרגשיים הניכרים.

שירות המבחן המליץ לנאשם כי יפנה לבדיקה פסיכיאטרית על מנת לבחון את מצבו הנפשי וצרכיו הטיפוליים, והנאשם ביטא הסכמתו לכך. בנוסף, ביטא הנאשם רצון לפנות לטיפול רגשי, במסגרתו יוכל לעבד קשייו הרגשיים, כמו גם לחקור את המניעים לביצוע העבירה הנוכחית.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מבין את הבעייתיות שבמצבו וחווה נזקקות גבוהה לטיפול. לאור זאת, המליץ שירות המבחן על העמדת הנאשם במבחן למשך שנה.

טיעוני הצדדים

לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד יסמין נוי, הנאשם הסיע 7 שב"חים, סיכן את המשתמשים בדרך כאשר נהג בניגוד לכיוון התנועה, נוהל נגדו מרדף, כאשר הוא נוסע במהירות, עד אשר התנגש בעמוד ובגדר ההפרדה, ובנס האירוע לא נגמר אחרת, אך נס זה אינו צריך לעמוד לזכותו של הנאשם. המאשימה טענה כי בהתאם להלכת פרג'ין, יש להחמיר בעונשם של מסיעים, מלינים ומעסיקים, אשר מעודדים את תופעת השב"חים ומרוויחים ממצוקותיהם של תושבי השטחים. לטענת המאשימה, מדובר בחומרה כפולה, שכן מצופה מאזרח המדינה לשמור על חוקיה, ועל אחת כמה וכמה, שלא לסכן את ביטחון אזרחיה. לטענת המאשימה, הנאשם הוציא רישיון נהיגה בשנת 2008, ומאז צבר 5 הרשעות תעבורה. הנאשם נפסל לנהיגה לאחר הרשעתו האחרונה בתעבורה ביום 9.10.12, ובמקום להגיע לדיון בבית-המשפט לתעבורה, הסיע שב"חים. המאשימה טענה כי מתחם העונש הראוי נע בין מספר חודשי מאסר ועד ל-24 חודשי מאסר בפועל, יחד עם רכיבים נלווים. לטענתה, כאשר מוסיפים לעבירת ההסעה את עבירות התעבורה, העונש בגין תיק זה אינו מצוי ברף התחתון. במסגרת ניהול ההליך, שוחרר רכב תפוס, עמו ביצע הנאשם את העבירות המיוחסות לו. הרכב שוחרר בכפוף להפקדת 20,000 ₪ עירבון. המאשימה ביקשה לחלט סכום זה. המאשימה טענה כי אין לקבל את המלצתו של שירות המבחן, כפי שעולה מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם. המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי, עונש פסילה בפועל, פסילה על תנאי, קנס כספי גבוה וחילוט העירבון, שהופקד במסגרת הבקשה לחילוט רכב.

לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד בנימין בכר, עבירות התעבורה שבהן הורשע הנאשם, אינן מן החמורות ביותר. ב"כ הנאשם טען כי תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם היה חיובי. מדובר בבחור בן 22, נעדר עבר פלילי, עבר 3 פעמים השתלת כבד, כאשר שתי ההשתלות הראשונות לא צלחו, שהה יותר משנתיים בבתי חולים. למרות מצבו הרפואי, סיים 12 שנות לימוד ואמור לסיים תואר ראשון במכללת בית ברל. במקביל, עבד במשרה מלאה בחברת פלאפון ועשה תפקידו נאמנה, אך הפסיק את עבודתו לאחר שנעצר. הנאשם טען כי אותם שב"חים שהסיע, איימו עליו במהלך הנסיעה. לטענת ב"כ הנאשם, הטלת מאסר בפועל על הנאשם, עלולה לגרום להתדרדרות במצבו הבריאותי והנפשי. הנאשם נטל אחריות למעשיו, והדבר אף מתבטא בתסקיר שירות המבחן. בהתייחס לחילוט הרכב, טען ב"כ הנאשם כי מדובר ברכב שכור, שאימו של הנאשם שכרה מספר ימים לפני האירוע לצורך נסיעה של המשפחה, לכן אין לחלט את הרכב, שאינו בבעלות הנאשם, ואין לחלט את העירבון לצורך שחרור הרכב לחברה.