מדינת ישראל נ' עמר

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד קרוק ועו"ד יעקב

הנאשם בעצמו

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

כתב האישום

על פי האמור בכתב האישום, במהלך שנת 2007 או בסמוך לכך, במקרקעין הידועים כחלקה 321 בגוש 3946, ברחוב גולדה מאיר 5 בראשון לציון (להלן: "המקרקעין"), ביצע הנאשם עבודות הטעונות היתר ללא היתר-

הציב 2 מכולות בגודל של כ- 5.0 X 2.50 מ' לערך (להלן: "המכולות")

בנה מבנה מלבנים בגודל של כ-16 מ"ר לערך ומעליו קונסטרוקציה מעץ וקירוי דקלים בגודל של כ- 15 מ"ר לערך.

בנה מבנה מלבנים בגודל של כ-12 מ"ר לערך.

שני המבנים המפורטים בסעיפים ב' ו-ג' (להלן: "המבנים").

נטען בכתב האישום כי העבודות הנ"ל טעונות היתר מאת הועדה המקומית לתכנון ובניה מרחב ראשון- לציון, ובוצעו ללא היתר כאמור.

הנאשם הואשם בעבירה של ביצוע עבודות הטעונות היתר ללא היתר, לפי סעיפים 145 (א) (2) ו- 204 (א) ו-208 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה").

לעניין המכולות, המאשימה טענה בסיכומיה כי לאחר שמיעת העדויות השתכנעה כי חלה התיישנות בנושא הצבת המכולות, ולפיכך, ביקשה לחזור בה מסעיף זה בכתב האישום.

המאשימה ביקשה במסגרת סיכומיה כי יינתן צו הריסה ללא הרשעה לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבניה, מאחר שלטענתה, הצבת המכולות מהווה פלישה לשטח ציבורי פרטי, והעירייה זקוקה לשטח זה לצורך הרחבת המתחם, וכן טענה כי צו לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבניה מכוון כלפי המבנה ולא כלפי זה שהקימו.

פרשת התביעה

לטענת המאשימה, אין מחלוקת כי המבנים נבנו על ידי הנאשם בתחילת שנת 2008, וכי המבנים נבנו ללא היתר. נטען כי הנאשם בנה את המבנים בניגוד להנחיות שקיבל מהגורמים בעירייה, ובנייתם הייתה כפופה להוצאת היתר בניה וקיום מכרז.

במסגרת פרשת המאשימה, העידו 2 עדים, כדלקמן: מר סלווה לויט- מפקח בניה בעיריית ראשון לציון וגב' ז'נט אברמוביץ- בודקת תוכניות באגף רישוי הבניה.

כמו כן, במהלך ההוכחות הוגשו על ידי המאשימה 6 מוצגים שכללו: דוחות, התכתבויות ותמונות.