מדינת ישראל נ' עמר(עציר)

: | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי ירושלים
36567-06-10
21.6.2010
בפני :
נאוה בן אור

- נגד -
:
מדינת ישראל
:
נתנאל עמר (עציר)
החלטה

החלטה

בפני ערר של משטרת ישראל על החלטת בית משפט קמא (כב' השופט ח. לירן) מיום 20.6.10, לפיה הורה על שיחרורו של המשיב בחלופת מעצר.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ארוע אלימות שהתרחש ביום 9.6.10 בסביבות השעה 16.00 בשכונת גילה בירושלים. על פי המתואר בכתב האישום תקף המשיב את בת זוגו לשעבר, קטינה ילידת 1993 ואם בתו התינוקת בת 6 שבועות. בכתב האישום נאמר, כי המשיב הגיע לבית המתלוננת כשזו יצאה עם התינוקת לאסוף את אחותה ממעון הילדים. המשיב ביקש לראות את בתם התינוקת, אולם המתלוננת לא התייחסה לדבריו והמשיכה בדרכה. המשיב ביקש ממנה לעצור ואמר למתלוננת כי אם לא תיגש אליו "זה ייגמר לא טוב". בהמשך תפס המשיב בידה של המתלוננת ומשכה אליו. לאחר מכן תקף אותה בכך שמשך בשערותיה, בעט ברגליה, סטר לפניה, תפס בידה וגרר אותה. הכל כשהמתלוננת נושאת את בתם התינוקת על מנשא. העבירה המיוחסת למשיב בגין כל אלה היא תקיפה בנסיבות מחמירות של בת זוג (סעיף 379 בנסיבות סעיף 382 (ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977).

כב' השופט קמא הורה על שיחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית דודתו בקרית חיים לאחר שמותב אחר, בתיק קודם, התרשם ממנה לחיוב ולאחר שהוא עצמו הגיע למסקנה כי יש בחלופה כדי להקהות את המסוכנות הנובעת מן המשיב. לפיכך הורה כי המשיב ישהה בתנאי מעצר בית מלא בבית אותה דודה ויתלווה אליה למקום עבודתה המצוי מרחק עשרות מטרים בלבד מביתה. עוד הורה כי המשיב יחתום על ערבות עצמית בסך 3,000 ₪ וערב צד ג' יחתום על ערבות בסך 4,000 ₪; מכשיר הפלאפון שברשותו יימסר לידי אביו ובכל מקרה שהדודה לא תוכל לפקח על המשיב, יעשה זאת אחיה.

בית משפט קמא ציין כי עיון בחומר החקירה מעלה כי תלונת המתלוננת נופלת בחומרתה מגירסה שמסרה עדת ראיה לארוע. כמו כן ציין כי לא נמצאו על גופה סימני חבלה. בית המשפט היה ער לעברו של המשיב המלמד על מסוכנות, אולם בהתחשב בטיבה של עדות המתלוננת כמו גם בעובדה שבתיק קודם העידה ולאחר הערכת עדותה חזרה בה המאשימה מכתב האישום, סבר כי נכון יהיה לשקול חלופת מעצר, במיוחד לנוכח העובדה שמסוכנותו של המשיב ממוקדת במתלוננת הספציפית הזאת.

על החלטה זו עוררת המאשימה. לטענת ב"כ המאשימה המדובר בתיק בו מערכת הראיות חדה וברורה שהרי את הארוע ראתה עדת ראיה אובייקטיבית ולכן לא היה מקום לייחס משקל לתהיות העולות מגירסת המתלוננת. עוד טוען ב"כ המאשימה כי למתלוננת וכן לאמה, שאף היא מסרה גירסה במשטרה, יש סיבות טובות למעט מעצמת האלימות בשל החשש מן המשיב. בנוסף, לטענת ב"כ המאשימה היה על בית המשפט להעריך את מסוכנותו של המשיב הן לנוכח תעוזתו להכות את המתלוננת לאור יום, בשטח ציבורי לעיני עוברים ושבים כשהיא אוחזת בידיה תינוקת רכה, הן לנוכח עברו והן לנוכח העובדה שתסקיר קודם שהוגש בתיק ממנו חזרה בסופו של דבר המאשימה, שלל את חלופת המעצר המוצעת. מכל מקום גם מעדות הדודה ובהתעלם מן התסקיר, ניתן ללמוד כי היא מטופלת בצרות רבות ודעתה לא תהיה פנויה להשגיח על המשיב.

דין הערר להתקבל.

בכל הנוגע לראיות לכאורה, בתיק החקירה מצויה עדות ברורה וחד משמעית של עדה תמימה נטולת כל אינטרס אשר מתארת ארוע אלים, מתמשך, במהלכו מנסה המתלוננת לגונן על התינוקת ומתחננת על נפשה שהמשיב יפסיק להכות אותה ומוסיפה ואומרת לו "למה אתה מרביץ לי כל הזמן". מן העדות ניתן להבין שהדברים ששמעה עדת הראיה מתייחסים למעשי אלימות שהארוע הנדון אינו היחיד בהם.

ככל שהמתלוננת ממעטת בערך הארוע, וככל שעדותה בתיק הקודם היתה בעייתית, ניתן להעריך כי הדברים הם על רקע החשש מן המשיב, ולכך יש תימוכין בעדותה של עדת הראיה. המשיב עצמו, יש לומר, שלל כל מעשה אלימות וגם בכך יש כדי להדאיג. גם מעדותה של עדה נוספת אשר לא היתה עדה ישירה לארוע אלא רק לאחר מכן, עולה כי המתלוננת אמרה לה כחלק מן הארוע ובהמשך ישיר לו, כי מערכת היחסים בין המשיב לבין המתלוננת מתאפיינת באלימות.

המשיב היה נתון במעצר חודשיים ימים בתיק קודם שכאמור המאשימה חזרה בה סופו של דבר ממנו בשל חולשת הראיות. אולם נראה כי במקום ללמוד את הלקח ולהתרחק מן המתלוננת, הוא שב ותקף אותה. בעברו הפלילי עבירות סמים ואלימות כלפי בן משפחה. בנסיבות אלה איני סבורה כי ניתן ליתן בו אמון ולשחררו לחלופת מעצר. בהקשר זה יש להעיר כי העולה מדבריה של הדודה, אינו מניח את הדעת ואין בו כדי לשכנע שהמדובר בחלופה הרמטית אשר תשלול סיכון למתלוננת.

על בית המשפט לעשות הכל כדי להגן על צעירה אשר על פי הראיות נתונה למעשי אלימות מצד המשיב, שאינו יודע להרפות ממנה. לא השתכנעתי כי ניתן להגן עליה שלא בדרך של מעצר.

סוף דבר, הערר מתקבל והמשיב ייעצר עד לתום ההליכים נגדו.

ניתנה והודעה היום ט' תמוז תש"ע, 21/06/2010 במעמד הנוכחים.

נאוה בן אור, שופטת

הוקלד על ידי: רוזי סיבוני התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>