מדינת ישראל נ' עמירה

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע, על פי הודאתו שבאה בגדר הסדר טעון, בעבירות של איומים, החזקת סכין, חבלה במזיד ברכב, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק לרכוש. המדובר בארוע מיום 14.4.10, במהלכו נפגשו הנאשם והמתלונן ברחוב באקראי, כאשר המתלונן ישב ברכבו. המתלונן התגרה בנאשם, בקשר לסכסוך קודם אשר היה בינהם. הנאשם ירק לעבר המתלונן והשניים קיללו איש את חברו (לשעבר).

לנוכח הקללות, שלף הנאשם סכין אשר היתה בכיס מעילו וקרע את ריפוד מושב הנוסע ברכבו של המתלונן. המתלונן ניסה למנוע את המשך מעשי הנאשם והכה אותו באגרופו ובתגובה הנאשם ניגש אל המתלונן, מצדו השני של הרכב, וניסה לדקור את המתלונן בסכין. כתוצאה נקרע מעילו של המתלונן והוא נשרט מתחת מרפקו.

עמדות הצדדים

על פי הסדר הטעון, עותרים הצדדים במשותף כי אשית על הנאשם מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן וקנס כספי. הנימוקים להסדר, מטעם המאשימה היו גילו של הנאשם (בן 59) והעדר הרשעות קודמות.

דיון והכרעה

נראה לי, כי הסדר הטעון שבין הצדדים, רחוק מלבטא את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם. גם אם היוזמה לארוע היתה בידי המתלונן, אין בכך כדי לגרוע מחמרת העבירות בהן הורשע הנאשם במידה המצדיקה המנעות מענישה מוחשית (מלבד הרכיב הכספי). אין לשכוח, כי הנאשם יצא מביתו כשהוא מזוין בסכין, ותגובתו להתגרות של הנאשם היתה שליפת הסכין, תחילה על מנת לחבל ברכבו של המתלונן ולאחר מכן, בנסיון לדקור את המתלונן. נראה לי, כי העונש הראוי לעבירה זו נע בין מאסר משמעותי בפועל לבין מאסר בעבודות שירות. לא מצאתי בנמוקי המאשימה הסבר, מדוע זכה הנאשם להקלה כה ניכרת.

עם זאת, בלב כבד ולאחר היסוסים לא מעטים, אני מקבל את ההסדר. אל מול ההקלה הלא ראויה אשר נעשתה עם הנאשם, עומד אינטרס ההסתמכות של הנאשם וכן האינטרס הציבורי שבקיום הסדרי טיעון. כן נתתי דעתי לגילו של הנאשם, לכך שמדובר בהסתבכות ראשונה שלו ולכך שלמרבה המזל לא נגרמו למתלונן נזקים חמורים כתוצאה ממעשי הנאשם. אבהיר, כי לוּ הייתי גוזר דינו של הנאשם שלא במסגרת ההסדר, אף בשים לב לכל השיקולים האמורים, הייתי משית עליו עונש של מאסר ממש, בין בבית סוהר ובין בעבודות שירות.

לנוכח כל אלה, אני גוזר על הנאשם את הענשים הבאים:

ארבעה חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם יעבור על אחת מן העבירות בהן הורשע.

פיצוי למתלונן בסך 3,000 ₪.

קנס בסך 10,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו. בקביעת גובה הקנס הבאתי בחשבון את ההקלה הניכרת לה זכה הנאשם במסגרת ההסדר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשע"ב, 18 יולי 2012, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: